נאור ברוך, איש עסקים בן 30 מתל אביב, מנהל כיום שתי קרנות גידור מצליחות, אחת בתחום הקריפטו ואחת בתחום השקעות אלגוריתמיות, אך דרכו לשם לא הייתה פשוטה.
ברוך גדל בדירת עמידר קטנה בהרצליה פיתוח, בן יחיד לאם עיוורת ולאב שנפטר כשהיה בן שלוש. "היינו מאוד עניים, אצלנו בקושי היה מה לאכול", סיפר.
"הייתי הרבה בפנימיות, כי המצב בבית כאמור לא היה מזהיר, אבל הייתי בורח משם המון פעמים כי מאוד סבלתי. המצב עם אמא שלי המשיך להיות קשה, ובמשך כמה שנים היא הייתה מאושפזת בערך 40 פעמים בשנה. בכיתה ט' עברתי לפנימייה של מחוננים בהרצליה, ובכיתה י"א חזרתי הביתה אחרי מסע שכנועים ארוך שעשיתי לה".
באיזה אופן לדעתך השפיע המצב הכלכלי שלך בילדותך על מצבך הכלכלי היום?
"הוא השפיע בכל מיני דרכים, ואחת מהן היא שכסף עניין אותי מגיל מאוד צעיר, וכמו כן שההתחלתי לעבוד מגיל צעיר. כבר בכיתה ו' התחלתי לעבוד כבייביסיטר ובחלוקת פלאיירים ומכירת טרופיות. חלק מההורים של חברי לכיתה היו מהאנשים העשירים במדינה, והייתי שואל אותם איך עושים כסף. וככה בשנות התיכון כבר הצלחתי בכל מיני עסקים, ולגבי אחד מהם הייתי צריך שמישהו יחתום לי ערבות על סכום גדול. לא היה לי ממי לבקש, וכשסיפרתי על כך לאמא שלי היא הציעה שתחתום לי בעצמה. שאלתי אותה איך היא לא מפחדת, בהתחשב במצבה הכלכלי, מה יקרה אם זה לא יצליח, והיא ענתה: 'תעשה שזה יצליח, אני סומכת עליך'. המילים שלה נתנו לי הרבה ביטחון, וזה אכן הצליח".
"אחרי התיכון היו לי מאתיים סיבות למה לא להתגייס, ואמא שלי לא חתמה לי לשרת בקרבי, אז הייתי בקריה. היה לי מאוד חשוב לשרת בצבא ולתרום למדינה. תוך כדי השירות בצבא עבדתי אצל שני אנשי עסקים מאוד עשירים, שהכרתי דרך הורים של חברים שלי מבית הספר, וככה למדתי המון על פיננסים ועולם העסקים. הייתי מאתר עבורם עסקאות טובות, מביא להם צורות חשיבה אחרות, והם מאוד סמכו עלי. אחד מהם גם שכח באיזה מקום שהייתי בו תיק עם מיליון שקל והחזרתי לו אותו, וזה כמובן הגביר את האמון שהוא נתן בי".
בסופו של דבר התעשרת מהשקעה בקריפטו, איך שמעת על העניין?
"האמת שכבר בתיכון שמעתי לראשונה על המטבע הדיגיטלי הזה והוא סקרן אותי, אבל הנכד של אחד אנשי העסקים שעבדתי איתם סיפר לי עליו בתקופת הצבא, ואמרתי לעצמי שאם אני שומע עליו כבר בפעם השנייה אז שווה לברר עליו יותר. עצרתי את החיים שלי, למדתי כל מה שרק יכולתי על קריפטו, לקחתי מהבנק הלוואה של 200 אלף ש"ח וקניתי בהם קריפטו".
"מהר מאוד התחלתי לראות רווחים, הסכום שהיה לי קפץ במכפלות שלא האמנתי, והבנתי שיש פה משהו שיכול לשנות את החיים שלי. כעבור זמן מסוים שכבר היה לי יותר ידע וביטחון הצלחתי לשכנע במהלך טיסה משותפת במטוסו הפרטי את אחד אנשי העסקים שעבדתי איתם שאשקיע עבורו, וזה עבד מעולה. לצערי הוא לא שילם לי על כך כי לא עשינו חוזה, אבל לפחות למדתי מהמקרה הזה שיעור גדול".
"צברתי ניסיון מהר מאוד, וראיתי שאני מרוויח המון כסף מההשקעות שעשיתי, במיוחד בזמני משבר. אגב, כסגירת מעגל, בגיל 23 כבר קניתי את הדירה של עמידר שגרתי בה בילדותי. בהמשך הדרך הקמתי שתי קרנות גידור - אחד לקריפטו ואחת שנקראת אלגו. בקרן הקריפטו יש ארבעה משקיעים מאוד גדולים, ואני לא מכניס אליה משקיעים נוספים. מדובר באנשים שהאמינו בי לפני כולם, ואני עושה להם תשואות מדהימות על הכסף. לקרן אלגו הכנסתי פחות מעשרה משקיעים, היא הרבה יותר יציבה, וגם אליה אני לא מכניס משקיעים נוספים".
יש אמרה כזאת, שניסיונותיו של אדם עשיר קשים משל אדם עני. מה דעתך בנושא?
"אני מכיר את המשפט הזה כבר הרבה שנים, אבל ממש לא מסכים איתו. אני יודע מה זה להיות עני ועשיר מקרוב, וברור שלהיות עני זה הרבה יותר קשה. לפתוח מקרר ריק כשאתה רעב, לדעת שאין לך איפה לישון, לחשוב מאיפה אתה משיג כסף כדי להתקיים מחר - זה הרבה יותר קשה מכל ניסיון של אדם עשיר. היו לי חודשים שהרווחתי בהם 40-50 מיליון, ואני משתדל לתת חומש לצדקה, ותרמתי קרוב ל-10 מיליון בחודש אחד. אז אני לא יכול להגיד שזה קל, אבל הניסיונות של עניים הרבה יותר קשים".
"אמנם במובנים מסוימים אני חי כיום חיי פאר, גם כפיצוי על הילדות הקשה שהייתה לי, אבל אני זוכר שכסף זה ממש לא הדבר הכי חשוב בחיים. אני חי באופן מאוד צנוע ביחס לאיך שאני יכול לחיות, ואת האושר שלי אני בעיקר שואב מכך שאני מתנדב פעמיים בשבוע כבר במשך שנים בשלוותא ובבית לוינשטיין, מכך שאני מניח תפילין לחבר'ה שם וגם לאנשים ברחוב, ומביא להם ממתקים ומשחקים".
"בהקשר הזה אני גם יכול לומר שבגלל שאני יודע כמה זה קשה להיות עני אני הולך להשיק בקרוב דרך שבה אוכל לעזור לאנשים להבין איך עובדים עם כסף נכון, ואיך להשקיע נכון. יהיו כמה מסלולים בתכנית שאני יוזם, והיא תתומחר בסכום ששווה לכל נפש. אני יכול כמובן שזה יהיה לגמרי בחינם, אבל למדתי שאנשים לא כל כך מעריכים את מה שהם מקבלים בחינם. אני מאמין שהתכנית הזו תוכל לשנות את חייהם של רבים, ואני משקיע בה מאוד כדי שתהיה מעולה במיוחד".
"בנוסף לכך, אני גם משקיע בפיתוח תוכניות שילמדו ילדים איך להתנהל כלכלית באופן מושכל. ילד בישראל מסיים 12 שנות לימוד בלי לדעת איך המשכורת שלו מחושבת, מה זו מניה, ואיך נכון עבורו לנהל את הכסף שלו. זה פשע חינוכי. אמא שלי חסכה עבורי את קצבת הילדים - 170 ש"ח בחודש. בסך הכול 36,720 ש"ח. אם היא הייתה משקיעה את הכסף בתשואה שנתית של 10% - כמו שהשוק נתן בעשורים האחרונים - הייתי מגיע לגיל 18 עם כמעט 100 אלף ש"ח. זה סכום שיכול לשנות מסלול חיים שלם. וורן באפט קרא לזה 'הפלא השמיני של העולם' - והוא צדק".
מאלפי זהב וכסף
"אמנם גדלתי באחד המקומות החילוניים בישראל, כפי שאמרתי בתחילת השיחה. אבל בבית ספגתי מאמא לא מעט מסורת ועד היום מצוות התורה מאוד חשובות לי. בשנותיה האחרונות אמא שמרה שבת, ועשינו קידוש בבית, ואחרי שהיא נפטרה התקרבתי מאוד. אמא שלי הייתה נכה מעל מאה אחוז, היא נפטרה כשהייתי בן 28, ובעקבות כך התחלתי לשמור שבת ואמרתי עליה קדיש כמעט כל יום. הייתה לי אמא הכי מדהימה בעולם, והיה לי חשוב להתפלל לעילוי נשמתה".
"מאוד חששתי מהפטירה של אמא, אבל לצערי זה קרה מוקדם מאוד בחיי. ידעתי שכשזה יקרה, אהיה לבד בעולם, בלי אף אחד שיאהב אותי וידאג לי. אין לי אחים, ולמעשה מבחינה משפחתית נשארתי לבד. ברוך ה' יש לי חברים, אבל זה לא אותו דבר. וכן, אני יכול להגיד שהפטירה של אמא שלי הגדילה לי את החשק להקים משפחה".
"אני מאוד רוצה להתחתן ולהביא ילדים, ומחפש את השותפה שלי לכך. אני רוצה אישה בעלת ערכים ואמונה בה', מישהי עם מידות טובות שתאהב להתנדב ולעזור לאחרים. בעניין הזה אומר שאפשר לפנות אלי באינסטגרם גם לגבי שאלות על נושאים כלכליים וגם לגבי הצעות בעניין השידוכים".
לפני כמה חודשים פורסם בכמה כלי תקשורת שאתה פעיל במאבק למען הנחת תפילין במרחב הציבורי, מאיפה הגיע החיבור שלך לנושא?
"בנערותי הכרתי אדם חביב במיוחד בשם הרב מאיר, שהיה מניח תפילין לאנשים ברחוב, וככה הכרנו. אחרי שראיתי כמה זה עשה לי טוב להניח תפילין, התחלתי בעצמי להניח תפילין לאנשים ברחוב, ואני עושה זאת עד היום. עם הזמן הרחבנו את הפעילות, ולפני כמה חודשים הגעתי להניח תפילין לתלמידים בבית ספר בתל אביב והצוות החינוכי איימו להזמין לי משטרה".
"עשיתי כמה טלפונים, המשטרה לא הגיעה, אבל בזכות כך גיליתי שיש חוק האוסר על הנחת תפילין במרחק שלושים מטר מבתי ספר. אני לא מצליח להבין איך במדינה היהודית היחידה בעולם יש איסור כזה, ובתקופה האחרונה אני מנסה לבטל אותו".
"נפגשתי סביב הנושא הזה עם כמה שרים וחברי כנסת, וביניהם בן גביר, שמחה רוטמן, מיקי זוהר ועוד, וגלית דיסטל אטבריאן מקדמת את הנושא הזה, וגם שר החינוך יואב קיש תומך במה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים שיקבע בחוק חופש מוחלט להציע לאנשים להניח תפילין בכל מקום במדינת ישראל, ושמי שיפריע לכך ויטריד אנשים בעניין הזה יהיה חשוף לעבירה פלילית".
"ובכלל, אני רואה ומרגיש שהחיבור שלי לאלוקים ולתורה מביא לי רק ברכה בחיים. הכל אצלי זה בורא עולם, הכל זה בזכותו. דברים שנגעתי בהם הצליחו מעל הטבע, ואין לי ספק שהכל זה ממנו. מבחינה הסתברותית להגיע מהמקום שבו הייתי למקום שאני נמצא בו עכשיו זה כמעט בלתי אפשרי. לכן אני גם מתפלל המון, ומדבר הרבה עם אלוקים, בעיקר לפני השינה. אני אומר 'מודה אני' כל בוקר, ומעלה לאינסטגרם".
"כמובן שגם תפילין זה אצלי דבר קבוע, ובליל שבת אני משתדל ללכת לתפילה וגם עושה קידוש וסעודת שבת. שבת זה יום מאוד מיוחד בשבילי, אני משתדל לשמור שבת, והרבה פעמים גם מצליח. מעשרות זו גם מצווה שאני מאוד מחובר אליה, ומשתדל לתת אפילו חומש, שזה עשרים אחוז. מהרגע שהתחלתי להקפיד על כך, ראיתי ברכה גדולה בעסקים. בליל יום כיפור אחד ישבתי בתפילה ליד טדי שגיא, ובאותה תפילה הוא תרם 750 אלף ₪ לבית הכנסת.
"לאחר התפילה דיברתי על כך עם חבר, הבנתי את החשיבות של העניין, ויום למחרת התחייבתי לסכומים מטורפים, סכומים שלא היו לי אז, וזו הייתה שנת הפריצה שלי בעסקים. אני לא אומר לאנשים מה לעשות, רק מספר את הסיפור האישי שלי. ובכלל, החיבור שלי לתורה מזכיר לי את מה שהכי חשוב. עוזר לי להישאר צנוע. להשתדל תמיד לראות את הבן אדם הקטן, להגיד שלום לשומר בקניון".
"אני יכול להיות קשוח ושחצן עם אדם במעמדי, אבל מאוד רך ולבבי עם מה שנקרא האנשים הפשוטים. התורה מזכירה לך שאף אחד לא לוקח לקבר את הכסף שלו, ושאם יש לך אז אתה צריך לדעת שהכל מאלוקים ולכן עליך להודות לו, ומעבר לכך - לחשוב איך אתה מיטיב עם אנשים מעם ישראל עם הכסף שאלוקים נתן לך. זה הכל".