ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של ח”כ צביקה פוגל, המאפשרת לממשלה חדשה לפטר ב-100 ימים הראשונים לכהונתה כל אחד מבעלי התפקידים הבכירים במדינה, וביניהם היועץ המשפטי לממשלה.
בדיון התעוררה סערה בשל חילוקי דעות עמוקים בין נציגי הממשלה ליועצים המשפטיים.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, התריע במהלך הדיון כי מדובר בצעד שיביא לפגיעה בעצמאות המערכת הציבורית: "שמעתי את המילה משילות, לא שמעתי את המילים עצמאות. התפיסה המסורתית הייתה שבעלי התפקידים הללו נהנים מעצמאות כדי להשפיע על המנהל התקין", אמר. לדבריו, "אם הרמטכ"ל פוליטי - זו לא דמוקרטיה".
מנגד, שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה: "מי שפועל פוליטי 'על מלא' זו היועצת המשפטית. מי שחושב שאפשר ללכת למקום קיצון וחושב שנשלים עם זה - הוא טועה. אני מקווה שלא נגיע למצב שהחבל נקרע לגמרי". כאשר לימון השיב כי דברי השר נשמעים כאיום, אמר לוין: "ממש לא, אני אומר את זה כבר תקופה ארוכה".
לימון השיב: "זו לא משילות, אולי פעם אחת נקרא ביחד את ההגדרה של משילות. משילות זה שהממשלה יכולה לבצע את תפקידה. ההצעה הזו הופכת את ראשי הגופים למינויים פוליטיים".
השר פרוש תהה: "אתה בסוף מייצג את היועמ"שית, אתה לא בניגוד עניינים?"
לימון: "יש פסיקת בג"ץ בעניין".
השר לוין הגיב: "אתם הרי מלאכי השירות. ניגוד עניינים זה רלוונטי רק לאספסוף שנבחר לממשלה".
השר איתמר בן גביר הביע תמיכה בהצעה: "בסוף אלו תפקידים הרי גורל. במקרה קיצוני של חוסר אמון מוחלט ודאי שצריך לנצל את הכלי הזה. זה לטובת המדינה". השר שלמה קרעי הוסיף: "הציבור סומך עלינו יותר מאשר עליכם. כמו שאתה שואף להיות נקי כפיים, גם אנחנו כאלה". הדיון הסתיים באישור ההצעה לקידום החקיקה, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה.
השר שלמה קרעי הוסיף כי מדובר ב"הצעת חוק חשובה. צריך להרחיב אותה לעוד תפקידים. מהממשלה הבאה העם יאמר את דברו - הכי לגיטימי שיש".
ח"כ צביקה פוגל הגיב לאישור ההצעה: "ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק שלי "רפורמת המשילות" שתאפשר את מימוש האחריות של נבחרי הציבור. זה צעד קטן ומבורך של הועדה וצעד גדול לשמירה על הדמוקרטיה".
ההצעה תאפשר לממשלה להדיח את ראשי השב"כ והמוסד, היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, המפכ"ל, נציב שב"ס וראש אגף התקציבים - במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה. ההדחה תתאפשר גם אם טרם סיימו שני שלישים מתקופת כהונתם, וזאת בכפוף לשימוע, חוות דעת מנומקת ואישור הכנסת.
לפי ההצעה, כהונת הבכירים לא תיפסק רק בשל החלטה מקצועית, אלא אם מדובר בכשל חמור. כמו כן, לממשלה תינתן הסמכות לבחון מחדש החלטות שהתקבלו על ידי מי שהודחו - כל עוד הבחינה נעשית לפי דין ותוך שמירה על כללי ההליך התקין.