הילה בן דרור, שבנה סגן שיראל בן דרור נפצע קשה בעזה, התארחה באולפן ערוץ 7 לשיחה על השיקום הייחודי שעבר ועל האמונה שלא עזבה את המשפחה ולו לרגע במהלך תקופת ההחלמה.
היא מתחילה בשחזור אירועי השבעה באוקטובר כפי שחוותה אותם בביתה - הרחק מגבול הדרום - אבל עם שני בנים חיילים. "כשהתחילו האזעקות שני הבנים שלנו שבצבא, שיראל והאח השני, היו בבית. התחילו ההודעות לשיראל, שהיה מ"מ בנח"ל והמפקד שלו טל גרושקה הי"ד צלצל אליו. לאחר מכן כל אחד מהם יצא לאן שהוקפץ. במוצאי שבת שיראל מצלצל ואומר לי 'אמא אל תקשיבי לחדשות. עכשיו כל המידע עובר דרכי. גרושקה והמח"ט נהרגו, חצי מהפלס"ר הלך, אמא תהיי חזקה'".
כמה חודשים אחר כך נפצע שיראל. "במהלך המלחמה, בי"א בטבת בשבת בבוקר בשנה שעברה הוא נפצע בג'באליה הוא נכנס למבנה שזיהו בו מחבל, ניסו להקריס עליו את המבנה ושיראל אמר 'אני נחוש להשמיד את הרוע'. נורתה עליו באש במדרגות והוא נפל. הוא היה בטוח שהוא הולך למות אבל נותר חי. אי אפשר היה גם לחלץ אותו ולכן הוא חילץ את עצמו באופן עצמאי וניסי".
היא מתארת את הרגע שבו קיבלה את הבשורה על פציעת בני - מבלי שאפילו ידעה באיזה בן מדובר. "התקשרו אלינו בשבת בבוקר ואמרו לנו שהבן שלנו נפצע וכשהוא ידבר איתנו בהמשך. לאחר מכן הטלפון נותק. זה היה נורא וגם לא ידענו באיזה בן מדובר. לאחר מכן הלכנו לשאול את הרב כיצד לנהוג כי הרגשתי שנכפתה עלי מציאות ואעבור אותה כמו שאני בוחרת ברך שלי. זה מאוד חיזק אותנו בכל התהליך - ההקפדה על הדרך שלנו. כשדיברנו הוא אמר לי: 'אמא, נפצעתי. אני אחיה, חייבים לנצח' וכך הבנתי שהוא סימן את הדרך".
הליך השיקום של שיראל כלל גם ניתוח יוצא דופן וראשון מסוגו. "עצם אחת של המרפק נשברה לגמרי. לא רצינו להשתיל מרפק תותב כי זה ניתוח שמצריך החלפה כל מספר שנים. הרופאים החליטו, בניתוח מהפכני, להשתיל עצם כמפרק ולפני חודש הורידו את כל הקיבועים והתברר שזה פעל".