יוסף משה הלוי סלומון, הידוע גם בכינוי יוס'קה, מהמתפללים הוותיקים בכותל המערבי, הלך לבית עולמו והוא בן 95.
סלומון החל להתפלל בכותל מגיל ארבע יחד עם אביו, יעקב הלוי, בכל שבת. בתקופת המנדט הבריטי נאסרה קריאת התורה במקום, ולכן היה מתחיל את התפילה בבית הכנסת תפארת בחורים, שם כיהן הרב אברהם אלישיב, ולאחר קריאת התורה היו פוסעים יחד לכותל לתפילת מוסף.
לאחר פטירת אביו בשנת תש"ב, נשלח סלומון הצעיר לבית היתומים דסקין. סלומון הרבה לספר על הבחינה שעבר אצל החזון איש בפרק החובל ועל הברכה לאריכות ימים שקיבל ממנו, וכן על קבלת האדמו"ר מבעלז במורדות הקסטל.
בגיל 16 התגייס לאצ"ל ושימש כשליח בזכות קומתו הנמוכה, שלא עוררה חשד אצל הבריטים. בשנת תשי"ב נישא לחנה ממשפחת שלזינגר, וחיו יחד כשבעים ושתיים שנה. סלומון לחם בכל מלחמות ישראל, ואף לאחר פציעה קשה בקרבות תש"ח בצור באהר חזר לשירות מלא והוכר כנכה צה"ל.
במהלך השנים עבד במכון למים כבדים במחנה שנלר, ממנו פוטר בעקבות תמיכתו במנחם בגין. בהמשך הפך למומחה בבניית מכונות תעשייתיות, ובין היתר בנה בארץ מכונות לעפרונות. סלומון עסק גם בפיתוח הארץ ותרם לחיזוקה.
בשנת תשכ"ז, לאחר שחרור הכותל, חזר סלומון לצעוד מדי שבת לכותל והיה בין מקימי המניין הציוני בשעה 6:00 בבוקר. המניין פעל בשעה קבועה והיו בו תפילות לשלום המדינה ולחיילי צה"ל. בין מתפלליו נמנו דמויות בולטות, בהן פרופ' שלום אלבק, הרב דוד שלמה רוזן, שלמה לרר, הרב אפרים הולצברג, הדיין הרב משה פרקוביץ ובנו.
בנוסף, שימש כבעל תפילה בימים נוראים במניין לוחמי ירושלים בישיבת תורת חיים, כיום ישיבת עטרת ירושלים.