יש רגעים שבהם מישהו אומר לך משהו, ואתה נשאר עם סימני שאלה. אתה לא בטוח אם הוא כועס, מקנא, או סתם בלבל בין שיחה עם עיתונאי לשיחה עם הפסיכולוג שלו.
רק היום יצא לי להיתקל במקרה בדבריו של ח"כ משה גפני. האיש שמחלק ציונים לאזרחים, במיוחד לאלו שבעיניו נעים איפשהו בין "גרוע" ל"גרוע יותר".
בראיון לתקשורת טען גפני שאנחנו, חובשי הכיפות הסרוגות, "יותר גרועים מהחילונים".
כמובן, בלי הכללות. גפני לא מכליל, חס וחלילה. הוא רק אמר, "אנחנו נתקלים בזה כל הזמן".
רק רגע, משה - מי זה ה"אנחנו" הזה בדיוק? אתה והחברותא? אתה והדוד מהכולל? אולי תנסה לדייק.
ובכל זאת, ננסה להבין אותך. באמת לנסות.
אתה פוגש ציבור שמבלבל אותך. ציבור שמחזיק בגאווה את דגל התורה, אבל לא מוותר גם על דגל ישראל.
כיפות סרוגות שלומדות תורה לשמה, אבל גם שומרות על נשק טעון.
רבנים ופוסקים שמשרתים במילואים. מג"דים שלומדים דף יומי. תלמידי חכמים שהילדים שלהם קרביים.
זה מורכב. זה לא מתאים לחלוקה הישנה של "אנחנו אנשי הרוח" ו"הם אנשי החומר".
ופתאום מגיעה הכיפה הסרוגה ואומרת: לא או־או. גם וגם.
ואולי אפילו - חייב גם וגם.
וזה בדיוק מה שמערער אותך, גפני.
לא שאנחנו "יותר גרועים מהחילונים".
אתה פשוט לא יודע מה לעשות עם ציבור שלא מתנצל על התורה שלו -
אבל גם לא מתבייש בנשק, לא מסתיר את המדים, ולא מוריד את הדגל ביום העצמאות.
ועוד משהו: מתי התחלת למדוד יהודים על פי מדד "הגרוע"?
מה זה בכלל "חילוני גרוע"? מישהו שפחות מוצא חן בעיניך?
אנחנו מבינים שהשירות הצבאי שלנו מפריע לך. אולי כי הוא משפיע - לא מעט חרדים מביטים בזה ורוצים ללכת אחרינו.
אבל למה לדרוך גם על הציבור החילוני תוך כדי?
הרי אותו "חילוני גרוע" שאתה מזכיר, הוא לא פעם אבא של לוחם, אמא של רופא, סבא שיישב את הארץ או שכן שמביא מרק לשכן מהכולל.
אז עכשיו גם הם מאיימים עליך?
ותגיד, משה - איזה חובש כיפה הכי מפריע לך?
זה שלומד תורה? זה שהוא דיין בישראל וגם משרת במילואים?
או שאולי זה אותו "קודש קודשים" שחזר בארון מהקרב בלבנון?
ברור שיש גם אצלנו בעיות. כמו בכל ציבור - יש טיפוסים.
אבל יש גם נשמות גדולות. כאלה שאתה אפילו נהנה מהן. רק קשה לך להודות.
כי זה לא מתאים לתבנית. כי זה שובר לך את החלוקה. כי זה מערער.
אז אולי, במקום להיבהל - תתקרב.
תכיר. תלמד.
אולי תגלה שהציונות הדתית לא מנסה להרגיז אותך. היא פשוט חיה את שליחותה - בלי להתנצל, ובלי לפחד.
ולסיום - אם כבר עוסקים ב"גרוע", תעשה לנו טובה:
אל תדאג לנו.
הציונות הדתית לא צריכה ציונים.
היא תמשיך להחזיק גם את ספר התורה וגם את הנשק.
בגאווה, באחריות, ובאהבת ישראל.
גם אותך, אגב.