משפחתו של יהונתן דויטש ז"ל שנרצח בפיגוע ירי בבקעת הירדן תציין מחר (שישי) את יום השנה לנפילתו.
ארוסתו אמונה, תושבת הישוב עפרה, הגיעה לאולפן ערוץ 7 ושיתפה בתחושותיה מאז האובדן, במסע ההתמודדות ובהמשכיות שהיא מנסה לבנות.
"השאלה איך את מרגישה קשה לי מאוד", אומרת אמונה בתחילת דבריה, "אין לי תשובה. חיים, כאילו, חיים. אולי לא כמו שהיינו רוצים, אבל עושים כמיטב יכולתנו". לדבריה, למרות הכאב, יהונתן ממשיך ללוות אותה בכל צעד.
"זה לא כמו שדמיינו, אבל הוא איתי בכל מקום, בכל סיטואציה. כשצריך לייעץ, כשצריך לפרוק, הוא תמיד פה. הוא לא הלך לשום מקום", היא אומרת.
על דמותו של יהונתן היא מספרת, "הוא היה קסם. היה בו טוב לב ונתינה שלא ראיתי כמותם. הוא תמיד שם את האחרים לפני עצמו - את המשפחה, את החברים, את החיילים בצוות. הוא היה בשביל כולם".
הרגעים מאז הפיגוע ממשיכים ללוות אותה. "אני עדיין לא מאמינה שעברה שנה. זה מרגיש כמו אתמול, אבל גם כמו חיים שלמים. משהו בי עדיין בהלם. הלב פשוט נקרע".
בתוך הכאב, אמונה מדברת על הצורך בהכרה ציבורית במעמדן של בנות זוג שכולות: "אני מרגישה אלמנה לכל דבר. זו התחושה, גם אם לא הייתה חתונה. חשוב שהסביבה תכיר במעמד הזה ותתמוך - גם באלה שלא הספיקו להתארס או להינשא".
עם הזמן, בחרה אמונה לחזור למסלול החיים. היא סיימה את שנתה השנייה ללימודי ביולוגיה, וחזרה לספסל הלימודים: "יהונתן תמיד דחף אותי להמשיך, גם כשלא היה לי כוח. הוא רצה שאבנה לעצמי עתיד - גם אם שונה לחלוטין".
אמונה מתכננת להתמחות בייעוץ גנטי, מתוך תחושת שליחות: "זה תחום של נתינה. מקום שבו אפשר לעזור לאנשים ולחולל טוב. אולי זו גם הדרך שלי להמשיך את הדרך של סבא, של אבא, ושל יהונתן".
את השיחה מסיימת אמונה במילים נרגשות: "אין כזה דבר לשים את מה שהיה בצד. אני לא רוצה לשכוח. מה שאפשר - זה להתקדם קדימה, עם ויחד ולמרות. לבנות חיים. והוא - תמיד איתי".
נציין כי עמותת "הותיר אחריו חבר/ה" מטפלת בבנות ובני הזוג של חללי צה"ל וכוחות הביטחון. מאז השבעה באוקטובר התווספו לעמותה 367 בנות ובני זוג, העמותה מלווה את בנות ובני הזוג מרגע נפילת אהובם, ומעניקה להם מעטפת טיפולית ושיקומית תומכת ומותאמת.