ראש המועצה האזורית בנימין וראש מועצת יש"ע, ישראל גנץ, מספר בראיון לערוץ 7 על שיח הריבונות שקיימו ראשי מועצת יש"ע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ביקורו בישוב עפרה.
גנץ מזכיר בפתח הדברים את השתלשלות האירועים שהובילו לביקורו של נתניהו בעפרה. למעשה מדובר במעין ביקור המשך לביקורו מלפני 25 שנה, כאשר היה נתניהו ראש האופוזיציה והוזמן ליום ההולדת ה-25 לישוב, ובמעמד זה גם נטע עץ וגם הבטיח להגיע לחגיגות ה-50 אם יוזמן. גנץ מצדו הזכיר לנתניהו את ההבטחה ההיא ונתניהו אכן הגיע לאירוע שתועד ובו ראה את העץ שהיה אז שתיל רך והיום שורשיו עמוקים וצמרתו גבוהה.
משם "המשכנו לפגישה עם ראשי הרשויות, והפגישה עסקה כמעט אך ורק בנושא הריבונות. זה היה הנושא שהוגדר לפגישה", אומר גנץ ומזכיר כי המועצה פועלת במספר מישורים במקביל לקידום המהלך, בהיבט המעשי המדיני והמשפטי.
"הדבר המשמעותי בפגישה היה שלראשונה בפגישה עם ראש הממשלה עסקנו בפרטים, איך מצפים שזה ייראה, מה המשמעויות של ריבונות באחוזים, נכנסנו לעומקה של עמדת מועצת יש"ע", אומר גנץ ומסביר את סוגיית האחוזים שהזכיר בדבריו בהכרעה של מדינת ישראל לקבל כאשר היא מחילה ריבונות, אם על כלל יהודה ושומרון, אם רק על שטחים שאינם מאוכלסים בידי ערבים וכיוצא באלה.
"למועצת יש"ע יש תכנית סדורה לגבי החלת הריבונות, אם בצעד אחד או באופן מדורג, אלו פרטים שנדונו בישיבה", אומר גנץ ומוסיף פרט חשוב שנאמר בפגישה: "מועצת ישע התנגדה ותתנגד להחלת ריבונות בגושים. לא ניתן במסווה של החלת ריבונות להופעת יוזמת ז'נבה שאמרה שתהיה ריבונות בגושים ובשאר השטח תהיה מדינה פלשתינית".
ואם, אנחנו שואלים, לא יוגדר שאר השטח כמדינה פלסטינית, אלא כשטח במחלוקת בתמורה להחלת ריבונות על גושי ההתיישבות, הוא משיב: "כנראה שנגיד לא. זה תלוי במפה. המפות מדברות בעד עצמם כי יש הבדל אם לוקחים גושים ואומרים כן ואז אפשר להבין גם איפה לא. אם ישראל עושה פעולה שמשמעותה שהיא לוקחת אחריות על גושים ועל האזורים האחרים לא, לא ניתן לדבר הזה לקרות. זה דבר שחודד מאוד בפגישה".
ומה באשר לתגובת נתניהו? "בפועל, ראש הממשלה מצידו לא אמר על הנושא הזה דבר. ייאמר לזכותו שהוא אמר בתחילת הדברים שיש דברים שצריך לומר בזמן ובמקום המתאימים. היה חשוב לנו שהוא ישמע את הדברים שישרתו אותו בהמשך. נמשיך לדחוף עד שנבקיע גם בעניין הזה. הוא כן אמר אמירות ברורות על כך שהוא יעשה הכול לאור זכותנו ההיסטורית ועל רקע השבעה באוקטובר שמדינה פלסטינית לא תקום כאן. הוא אמר אמירות מאוד ברורות בעניין הזה. בעניין הריבונות הוא לא אמר אמירה ברורה אלא שהדברים נקלטו והובנו ובעזרת ה' ישמשו במקומות ובזמן המתאים".
"חשב לי לחדד שאנחנו כמועצת יש"ע עובדים במקביל ונפעיל לחצים פוליטיים ציבוריים ואחרים כדי להחיל ריבונות. אנחנו תחת חלון הזדמנויות מאוד משמעותי. אנחנו לקראת אירוע הכרה במדינה פלשתינית באו"ם, אומרים שזה הצהרתי, אבל ההתייחסות הזו היא דבר מסוכן מאוד. מרדימים אותנו עם האמירה הזו שמדובר בהצהרה בלבד, אבל אם חייל שלחם כדי להציל אותנו ייעצר בצרפת, זה לא צחוק".
"אם לא נבלום את האמירה של המדינות האלה, זה יהיה כדור שלג וזו סכנה קיומית לישראל. אף אחד לא רוצה שנתניה, כפר סבא או תל אביב יהפכו לישובי קו עימות כמו נחל עוז, בארי או כפר עזה. זה מה שיקרה אם לא נעצור את זה בזמן. הרבה פעמים אנחנו מזלזלים בסכנה שעומדת בפתח אבל זו סכנה קיומית".
בדבריו הוא דוחה את הטענה לפיה דווקא שיח הריבונות בישראל הוא שהוביל את צרפת להוביל מהלך של הכרה במדינה פלסטינית כתגובה. "אנחנו נוטים להאשים את עצמנו, אבל אנחנו צריכים לעשות את הדברים כי זו זכותנו ההיסטורית. מעבר לכך, עובדתית זה לא נכון כי מדינות אירופה בונות במשך עשורים בניה ערבית לא חוקית בשטחי C ומבתרות את השטח וגוזלות את אדמות המדינה. המדינות הללו מעורבות באירוע עד צוואר ופתאום כשממשלת ישראל לראשונה עוצרת את ההשתלטות הזו הם מתנגדים".
"אבו מאזן מצא עכשיו אוזן קשבת למה שהוא קורא לו כבר שנים. אני סבור שמה שמשפיע על צרפת זה מצבו של מקרון ולא מה שקורה בארץ. בכל מקרה, לנו אסור לתת לזה לקרות", אומר גנץ.
ואולי העלאת נושא הריבונות בפני ראש הממשלה היא טעות, שכן היא גורמת לכך שנתניהו אינו משיב ואינו אומר דברים ברורים, ובכך מצטיירת בעולם תדמית לפיה ישראל לא מתכוונת לבצע את המהלך? "אני סבור שלהתחבא ולחשוב שאולי בשקט דברים יעבדו לרוב זה לא נכון. הדרישה מאוד ברורה ובסיסית. יש לנו סוף סוף ממשלת ימין על מלא, נשיא אוהד ישראל, אם לא עכשיו אימתי. אסור לתת להזדמנות הזו לחמוק מתחת ידינו", אומר גנץ ומזכיר את ההצעה שעברה בכנסת בקריאה להחלת ריבונות, הצעה שרק ארבעה חברי כנסת יהודים התנגדו לה. "המשמעות היא שגם האופוזיציה מבינה שמניעת מדינה פלשתינית על ידי החלת ריבונות היא משימה לאומית, ואת העת הזו אנחנו צריכים לנצל. לא צריכים עוד שבעה באוקטובר כדי להבין זאת".