שר העלייה והקליטה אופיר סופר סיפר הבוקר (ראשון) בריאיון לכאן רשת ב על ההתמודדות האישית שלו עם פוסט טראומה מאז שירותו הצבאי.
"אני רואה מה אגף השיקום עושה היום, אני שואל את עצמי איך היינו מעבירים את המלחמה הזו בלי השיפורים שנעשו. ועדיין, יש לנו המון מה לעשות".
על הפעילות בקבר יוסף בה נפצע קשה סיפר: "באירועי 96, חילצנו שם פצועים מקבר יוסף באמצע הלילה. אני חושב שלמחרת או 48 שעות אחר כך הרגשתי שאני חייב לשתף בזה את המג"ד. אתה שואל את עצמך 'האם זה מוסרי? זה נורמלי?', לא היה עם מי לחלוק, כי התפיסה היא 'צנחנים קשוחים', והמפקדים בכלל, מבחינתם זה כמו חולשה", שיתף.
"אני לא חלש. התפקוד שלי אז היה פרפקט, קיבלתי צל"ש. אבל אתה כל הזמן חרד מהאירוע המבצעי הבא. במבצע אחר, שאלתי את עצמי 'האם מרגישים עליי'?, אני חושב שכולם עובדים על טורים של 4-5 ואתה על 8-9. כשאתה עובד ככה אתה גם מרגיש את זה פיזית".
הוא שיתף: "הסימפוטמים של פוסט טראומה הם לא רק במחשבות, אלא גם בפיזיקה. זה מגיע לעוררות יתר, אתה בחזרתיות מטורפת, אתה כל הזמן חוזר על האירוע. אתה נהנה להתייסר מהאירוע. אתה חוזר לאירועים, המראות, לרגעים ספציפיים.. אתה מנסה לכאוב את מה שאתה לא הצלחת לכאוב וחברים שלך כן. אנשים מהקרב הזה לא חזרו".
כנשאל האם האירועים השפיעו על תפקודו גם בבית, הוא השיב בדמעות: "אני חושב שבבית זה הכי קשה כי אתה לא אבא, אתה לא בעל, אתה לא הרבה דברים".
הוא הביע חשש מהפצעים הנפשיים שתותיר המלחמה בקרב הלוחמים. "זה נכון שמטפלים, אבל יהיה פה רגע שנתפוס את הראש ונשאל את עצמנו 'מה הולך כאן'. אנחנו עדיין לא עומדים בקצב".
סופר שיתף גם בתחושות האישיות, "לי היום הרבה יותר קל לדבר על זה. אבל כל הבוקר התהפכה לי הבטן כי ידעתי שאני צריך לדבר על זה. בסוף, עדיין, אחרי כמעט 30 שנה, זה עדיין קשה".
ההתמודדות של סופר מלווה אותו גם בפעילותו הציבורית, כך הוא מספר: "היה ברור שאני צריך לעשות משימה של תיקון ולא דבר אחר. הקמתי את הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט טראומה והייתי צריך הרבה אומץ כדי לשים את העניין האישי על השולחן. זה היה הרבה בזכות הצוות שלי שחשבו שזה נכון. האירוע של איציק סעידיאן תפס אותנו שמונה חודשים אחרי תחילת פעילות הוועדה. הרבה דברים בשיח הציבורי אז קיבלו ביטוי תקציבי".
בחלוף הזמן, השר למד לחיות לצד הפוסט טראומה. "לומדים לחיות עם זה, לומדים להכניס את זה לפרופורציות הנכונות. גם הסביבה הקרובה לומדת לעבוד עם זה. אני משתתף בלוויות ובניחומי אבלים ונפגש עם משפחות חטופים. לפגוש פצועים זה משהו שנותן לי המון כוח יחסית, אני שואב משם אופטימיות".
בשנת 1996, כשהיה קצין בגדוד חרוב, חילץ סופר פצועים מקבר יוסף במהלך מהומות מנהרת הכותל.
במהלך הלחימה נפצע קשה, ובעקבותיה הוא סובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ונחשב לנכה צה"ל. על אומץ הלב שהפגין באירוע הוענק לו צל"ש אלוף.
מספר חודשים לאחר מכן שב לשירות כקצין הדרכה בגדוד חרוב, ובהמשך שימש מפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד 202. בשנת 2003 מונה לסגן מפקד גדוד חרוב ונלחם באינתיפאדה השנייה בגזרת שומרון.