מנתוני הדו"ח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 עולה כי מערך הכשרות של הרבנות הראשית והמועצות הדתיות מהווה את עמוד התווך של תחום הכשרות בישראל.
68% מהציבור היהודי מקפידים על כשרות, מתוכם 47% סומכים על כל תעודת כשרות של הרבנות ו-18.5% מעדיפים רבנויות מהדרין או רבנויות ספציפיות.
בקרב דתיים לאומיים 87% נותנים אמון ברבנות, ובקרב מסורתיים-דתיים הנתון אף גבוה יותר - 90.5%.
הציבור המסורתי ברובו מעדיף את תעודת הכשרות של הרבנות, כאשר רק 29% מהמסורתיים-דתיים נותנים אמון בכשרות צוהר, לעומת 71% הסומכים על הרבנות.
בשנת 2022 פעלו 14,423 בתי עסק כשרים בפיקוח הרבנויות והמועצות הדתיות - עלייה של 5.4% לעומת 2020. בין השנים 2023-2024 נרשמה המשך צמיחה עם הרחבת ההשגחות.
מהנתונים עולה כי מערך הכשרות של צהר כולל 334 בתי עסק ו-15 יקבים.
בתגובה לנתונים מסר לערוץ 7 מנכ"ל כשרות צהר, הרב עמנואל גדג', כי "'כשרות צהר' הינה גוף כשרות הלכתי ומקצועי שמטרתו לקדש שם שמים ונתמך ע"י חוג רבנים שהולך ומתרחב. לצערנו חלק מהרבנים אינם יכולים לפרסם את תמיכתם ב'כשרות צהר' כדי שלא יבולע להם ע"י אנשים שאינם חסידים גדולים. ההתנגדות ל'כשרות צהר' נובעת משיקולים 'ממלכתיים' או אידאולוגיים־כלכליים הדוגלים בריכוזיות ובשמירת כוח, במקום בעידוד תחרות בריאה לטובת הציבור".
עוד הוסיף הרב גדג' כי "מעבר לכך, עצם הניסיון להשוות בין גוף כשרות פרטי יחיד - 'כשרות צהר' - לבין מכלול הרבנויות הראשיות והמקומיות במדינת ישראל הוא חסר תוקף: הדבר דומה לניסיון להשוות בין כלל החולים המטופלים בבתי החולים הממשלתיים לבין החולים המטופלים בבית חולים פרטי אחד".
לדבריו, "הקמפיין האגרסיבי המנוהל נגד 'כשרות צהר' משקף בעיקר חוסר היכרות עם עבודתינו, ואף מתעלם מן החוק המתיר לנו להנפיק תעודות כשרות ולא להסתפק בהצהרות של בעלי העסקים בלבד. בכך הקמפיין מחזק את הפערים העמוקים הקיימים זה שנים בתחום הכשרות הממלכתי: העסקת משגיחים בידי בעלי העסקים עצמם, נפוטיזם במועצות הדתיות, תשלומים בלתי מדווחים ב'שחור' ותלות בטובות הנאה, לצד העדר מערכות מידע ושקיפות בסיסית. לא בכדי יותר ויותר רבני ערים מוצאים ב'כשרות צהר' שותף אמין למערכת כשרות נקייה, מקצועית ושקופה שמקדשת שם שמים".