בעמדת השידור של ערוץ 7 בכנס 'זינוק לעלייה' של הסוכנות שוחחנו עם יו"ר 'אנו באנו', היזם עידן טנדלר על קריאתו להנהגת המשק הישראלי לזהות את הפוטנציאל האנושי הטמון בעלייה לישראל.
לדבריו, לאחר שנתיים קשות של מלחמה "יש כאן גם הזדמנות חיובית לייצר גל עלייה חדש, להביא עולים מקצועיים, מהנדסים, אקדמאיים, לתוך המשק הישראלי. זו ציונות אבל גם הרבה מעבר לזה. יש כאן ערך כלכלי חשוב למשק. מדובר בקבוצה מאוד איכותית שיכולה לתת לנו דחיפה לכל המשק הישראלי ולהייטק".
טנדלר עוסק בשנים האחרונות לפתיחת דלתות בהייטק הישראלי לאוכלוסיות חדשות, כלומר גם עולים וגם תושבי פריפריה. הוא מספר כי לאוכלוסיית העולים יש קשיים והתמודדויות בתחומי השפה וההתאקלמות, ואמנם הממשלה יכולה לסייע בהקלה כלשהי, אך עיקר העבודה צריך להגיע מההייטק עצמו והמגזר העסקי. "אנחנו אלה שצריכים לפתוח להם את הדלת ולתת להם את ההזדמנות הראשונה".
"ההייטק הוא נכס ישראלי שלמרות הכול המשיך לצמוח גם אחרי השבעה באוקטובר. יצאו כאן חברות ענק ואקזיטים של חברות ענק. יש כאן פעילות גדולה והיא אטרקטיבית מאוד לעולים חדשים שמגיעים לארץ ורוצים להיות פה ולא רק לעבוד מרחוק. הם רוצים להיות חלק מהתעשייה שלנו ואנחנו צריכים לפתוח להם את הדלת ולהראות להם שיש להם הזדמנויות ועתיד כאן", אומר טנדלר ומדגיש כי לצד הדאגה על מקום המגורים החדש, עזיבת המקום המוכר וכיוצא באלה, את העולים מעסיקה במיוחד שאלת מקום העבודה.
לטעמו, אם המגזר העסקי והממשלה יצליחו לייצר מציאות בה כל עולה מוצא עבודה בהייטק הישראלי, כלל הצדדים ייצאו נשכרים מכך.
"יש הזדמנות להביא מיליון עולים לישראל וחלק גדול מהם הם אקדמאים ועוסקים בתחומי ההנדסה שיכולים להועיל מאוד למשק ולדחוף אותנו קדימה, אבל כדי שהם יגיעו צריכה להיות להם עבודה עוד לפני שהם מגיעים לארץ. המדינה צריכה להפוך לסוג של חברת השמה כדי להביא אותם למשרה האיכותית ביותר", אומר טנדלר ומעיר כי כלל אל בטוח שמי שצריך לעמוד בקדמת הפעילות היא ממשלת ישראל עצמה שכן מי שיכול וצריך לקחת אחריות הוא דווקא ההייטק הישראלי עצמו.
הוא שב ומדגיש את הערך המוסף העסקי הכרוך בכך עבור חברות ההייטק והמגזר העסקי. "זה לא רק ערכים ציוניים ועזרה למדינה, אלא עזרה למשק". בדבריו הוא מביע ביטחון בכך שכאשר המגזר העסקי יבין עד כמה הדבר מסייע גם למדינה עצמה, הוא יירתם לכך. "צריך לעשות את זה חכם ובגדול".
בהמשך הדברים הוא מספר מעט על משמעות היותה של ישראל מעצמת הייטק, מדינה שיש בה יותר סטארטאפים ביחס לאדם מאשר בעמק הסיליקון. המלחמה הובילה לסימני שאלה אודות יציבותו של ההייטק הישראלי, אך בפועל ההייטק צמח והוכיח את כוחו כאשר התעצם עם השקעות רבות נוספות וכניסה של קרנות הון סיכון וכעת לאחר המלחמה יש הזדמנויות נוספות הנובעות בין השאר מהיכרות של יזמים ואנשי הייטק אלה עם אלה במהלך ימי המילואים. "נראה בייבי-בום של סטארטראפים אחרי המלחמה".