מחקר ישראלי חדש חושף מימד פסיכולוגי ייחודי של הפגיעה במשפחות החטופים ממתקפת 7 באוקטובר: טראומה לאומית עמוקה מסוג חדש, הנובעת מהחטיפה ההמונית בזמן לחימה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA), ומצביע על כך שהמשפחות סובלות ממצב ייחודי שהוגדר לראשונה כ"אובדן עמום דינמי-סטטי" - חיים שקופאים בזמן, לצד תנודות רגשיות עזות בין תקווה לייאוש.
את המאמר כתבו ד"ר עינת יהנה ושיר ישראלי מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ופרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית והדסה.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם בני משפחות החטופים, ומציע מודל חברתי-אקולוגי להבנת ההשלכות הנפשיות, החברתיות והפוליטיות של חטיפה המונית בזמן מלחמה.
החוקרים זיהו שישה מוקדים עיקריים דרכם מתבטאת הטראומה: ניהול טראומה פרטית בתוך טראומה לאומית - התמודדות אישית קשה בתוך מציאות של לחימה והפקרה. אובדן עמום דינמי-סטטי - החיים נעצרים, אך הרגשות נעים בעוצמה בעקבות עדויות, סרטונים, שמועות ותקווה.
מאבק מתמשך להשבת יקיריהם - פעילות בלתי פוסקת לשחרור החטופים לצד שחיקה ואובדן חיים פרטיים. בניית סולידריות קהילתית - תמיכה הדדית בין משפחות ושותפים מהציבור הרחב, היוצרת רשת ריפוי. פגיעה בריאותית ותפקודית - חרדה, דיכאון, פגיעה קוגניטיבית והשלכות משפחתיות ותעסוקתיות קשות. שימור קשר עם החטוף - באמצעות מסרים, טקסים ותקשורת ציבורית - שמירה על נוכחות נפשית של החטוף.
לדברי החוקרים, התופעה חורגת בהרבה מהקשר הישראלי, ונוגעת לדרך שבה העולם כולו צריך להבין חטיפה המונית - כתופעה שמשבשת לא רק את חיי היחידים, אלא את מרקם החיים החברתי והמדיני כולו.
ד"ר יהנה, החוקרת הראשית, מסבירה: "המחקר מציע עדשה חיונית לקהילה הבינלאומית. ראשית, הוא מראה כיצד יש להבין טראומה בתוך מסגרת אקולוגית החורגת מהרמה האישית, ומרעידה מעגלים משפחתיים מורחבים, קהילתיים-חברתיים ולאומיים. המחקר מספק שפה אוניברסלית לתיאור הטראומה העמוקה והמערערת של חטיפה המונית ושל מצבי אובדן עמום, שבהם גורלם או מקום הימצאם של יקירים אינו ידוע. הבנה של תופעה זו כטראומה קולקטיבית ורב-שכבתית, המתרחשת גם במישורים חברתיים ופוליטיים, היא חיונית לפיתוח מענים הומניטריים ובריאות-נפשיים יעילים באזורי עימות ברחבי העולם".
פרופ' חגי לוין, המשמש גם כראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, הוסיף: "הממצאים מספקים ראיות להשערה שלנו כי חטיפה המונית היא מצב חירום בבריאות הציבור, הפוגע במעגלים רחבים. הריפוי לא יוכל להתחיל עד שכל החטופים יושבו הביתה, כפי שאנו מקווים ופועלים שיקרה בקרוב. הטראומה הייחודית שזורה במארג החיים של יחידים, משפחות וחברה שלמה. המחקר מספק מסגרת חשובה להבנת התמיכה והטיפול ארוכי הטווח שיידרשו למשפחות ולחברה הישראלית. כפי שאמר לנו שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי ז"ל ושורד השבי אלי שרעבי: 'המחקר נותן כוח ואמת למשפחות'".