שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, חברת הקבינט המדיני-ביטחוני, אורית סטרוק, מתייחסת בשיחה עם ערוץ 7 להפרות החוזרות ונשנות של חמאס את הסכם הפסקת האש, וללחץ האמריקאי לשמר את ההסכם, וקוראת לממשלה להפעיל אמצעים תקיפים יותר כלפי הארגון.
"כדי להשיב את החללים החטופים שעוד נותרו יש לנו אפשרות להפעיל מנופי לחץ משמעותיים הרבה יותר, כאלה שיכאיבו לחמאס", אומרת סטרוק. "אם לא נכאיב לו כאב אמיתי הוא לא יתן לנו את החטופים החללים הללו".
לדבריה, היא נמנעת מלפרט בשלב זה מהן הדרכים והצעדים שניתן להפעיל, "כל עוד יש סיכוי לשכנע בכך את ראש הממשלה ושהוא ישכנע את האמריקאים, זו המשימה שהוא רואה לעצמו בעניין הזה, עדיף שהצעדים יישארו חסויים, אבל אם לא יהיה סיכוי אשים אותם על השולחן הציבורי כדי שהציבור יידע באילו אמצעים ניתן להשתמש ולא משתמשים".
לדבריה, "טראמפ עצמו מסכים להם, והצליח לייצר סביבם קונצנזוס בינלאומי כולל אצל המדינות הערביות והם חייבים להתממש. מורסת הטרור שקיימת נכון להיות בכמעט מחצית משטח עזה - כל הצד האדום שבו חמאס נמצא - חייבת להשתנות". היא מציינת כי שורת הצעדים בהם ניתן להכאיב לחמאס כבר הונחו על ידי השר בצלאל סמוטריץ' בפני ראש הממשלה.
ביחס להצעה להחזיר את המחבלים ששוחררו לכלא, שנחשפה לאחרונה, מציינת סטרוק כי מדובר כיום במהלך המעוגן בחוק. "היום זה מעוגן בחוק ואין סיבה שלא לממש אותו, בוודאי כשהחמאס מתעלל בצורה כזו במשפחות החטופים שלנו ובציבור הישראלי כולו".
עם זאת, מדגישה סטרוק כי מדובר בסימפטום - ולא בשורש הבעיה: "במחצית משטחה של רצועת עזה יש שלטון טרור שצריך להיעלם ולהימחק. זו המשימה שלנו ולמענה יצאנו למלחמה. זו הסיבה שהצבעתי נגד שינוי שם המלחמה ביום ראשון שעבר. כל עוד לא נגיע להשלמת יעדי המלחמה, מחיקה מלאה של שלטון חמאס מעזה, פירוז מלא של רצועת עזה וביטול כל איום ממנה, אין לנו זכות מוסרית לקרוא למלחמה הזו מלחמת התקומה. אנחנו כעת בצומת טר"ש או צל"ש למי שהוציא את החיילים למלחמה, כולל אני וכולל ראש הממשלה".
סטרוק מזכירה כי ראש הממשלה עצמו התחייב להשגת כלל יעדי המלחמה לפני העסקה האחרונה, בשיחתו עם פורום משפחות שכולות: "חמאס חייב להיעלם לחלוטין".
באשר לעסקה עצמה, היא אומרת כי מדובר היה ב"החלטה נכונה, למרות שהיא הייתה קשה". לדבריה, ההבנה הייתה שלא ניתן יהיה להשיג את שחרור כלל החטופים החיים בעת ובעונה אחת אלא באמצעות עסקה.
היא עצמה האמינה שהדבר אפשרי בכוח הלחץ הצבאי, "ולכן לחצנו כל הזמן שצה"ל ייכנס לעזה ויתקדם בכיבוש עזה. היינו בטוחים שזה מה שיביא לנו את החטופים שלנו ושלא נכון להסכים לשום עסקה חלקית אלא רק לעסקה שתביא את כל החטופים יחד. ההישג הזה מאוד חשוב בעיניי ואסור היה לפספס אותו. לכן בשקלול הכללי של ההתלבטות, פעלנו נכון. לא ניתן להשוות בין מצב שבו יש לנו חטופים חיים בעזה למצב שבו אין לנו אותם שם".
בהמשך היא מזכירה את התנגדותה העקרונית לשחרור מחבלים, בוודאי בהיקפים שכאלה ובוודאי כאשר מדובר במחבלים מסוכנים שכאלה, ולא רק בשל הסכנה הנובעת משחרורם אלא גם בשל האמירה העולה מצעד שכזה, אמירה לפיה אין מחיר להרג ורצח של יהודים, מה שיהפוך חטיפה של יהודים לכלי נשק קל וזמין נגד ישראל.
כשנשאלה האם לא היה נכון להשאיר "קלפים ביד", כמו דחיית שחרור מחבלים או החזרת סיוע הומניטרי, היא משיבה: "יש לכך עוד הרבה מענים אחרים", וסירבה לפרט.
לדבריה, הדגש כעת צריך להיות לא רק על השמדת חמאס - אלא על חופש הפעולה המבצעי של צה"ל בעזה. "צה"ל צריך לפעול בעזה כמו שהוא פועל ביהודה ושומרון, שם אם הצבא מזהה איום בג'נין, שכם, רמאללה או יריחו הוא נכנס ופועל, אותו דבר צריך להיות גם ברצועת עזה. ידי הצבא לא צריכות להיות כבולות".