רגע לפני שייפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, בר קופרשטיין חוזר בריאיון לרשת CNN לרגעי האימה שמהם יצא בחיים - אחרי יותר משנתיים בשבי חמאס.
בריאיון הוא אמר: "אני מעדיף לקחת דברים בהומור ולחיות בשמחה עם המשפחה. להסתכל קדימה, לא אחורה".
קופרשטיין שימש מאבטח במסיבת נובה ונחטף ב-7 באוקטובר, לאחר שנשאר לעזור לפצועים בזמן המתקפה. "אם הייתי בורח ומציל את עצמי כשהיו אחרים שם שיכולתי לעזור להם - לא הייתי יכול לחיות עם עצמי".
"בשבי אתה סופר כל יום, ככה אתה מחזיק את עצמך", סיפר. "בהתחלה הייתי כפות עיניים ואסור היה לדבר, אז הספירה הייתה הפעילות היחידה כמעט. הימים הפכו לשבועות, חודשים, שנתיים".
לדבריו, במהלך השבי עברו הוא וחבריו התעללות קשה: "ניסו להוציא אותנו להורג, הרעיבו אותנו, פגעו בנו פיזית ומילולית, שללו מאיתנו תנאים אנושיים בסיסיים. אתה מרגיש האדם הכי אומלל בעולם". הוא הוחזק עם חמישה חטופים נוספים במתחם תת קרקעי שכינה "צינוק קטן".
נקודת האחיזה העיקרית שלו הייתה האמונה. "אלוקים נתן לי כוח. האמנתי באמת ובתמים שאצא מזה בשלום. מהיום הראשון אמרתי לעצמי לא לוותר, להחזיק חזק בשביל המשפחה - כי יום אחד אחזור להיות בר. אמרתי לעצמי - לא יכול להיות גרוע יותר מזה. פשוט תחזיק".
לפני השבי, הוא לא היה אדם דתי. "הייתי מסורתי", הוא מספר, "אבל בשבי - אתה מדבר עם אלוקים. הוא הציל אותי - לא פעם ולא פעמיים. כל יום ששרדתי היה נס".
בהמשך סיפר: "מצאתי תדר של תחנת רדיו צבאית מישראל. כל בוקר הייתי מתעורר וממתין לשמוע מה חדש. זה היה נס - תאר לך שאתה 30 מטר מתחת לאדמה ושומע חדשות מישראל".
כשהתבקש להתייחס לאפשרות לשלום, ענה בזהירות: "באופן אישי, כן - אני מאמין בשלום. אבל אחרי מה שעברתי, אני יודע שהצד השני לא באמת מעוניין בשלום. גם אם אנחנו כמדינה רוצים שלום - עם חמאס זה לא יקרה".
לסיום, אמר שהוא רואה בעצמו גרסה משודרגת של האדם שהיה לפני השבי. "כל בוקר שאני מתעורר פה - ולא שם, במנהרות - זו התרגשות. אני מודה לאלוהים על כל רגע שאני נושם".