מערך המודיעין הצבאי של חמאס, שמנה כ-2,500 מחבלים, עסק במשך כחמש שנים באיסוף שיטתי של מידע לקראת מתקפת 7 באוקטובר.
על פי הערכות בצה"ל, החל חמאס לפעול בתחום כבר בשנת 2018, תוך שהוא עוקב באופן שיטתי אחר קרוב ל-100,000 חיילים וקצינים ברשתות החברתיות.
לפי דיווח של הכתב הצבאי דורון קדוש ב'גלי צה"ל', חמאס לא הסתפק בחשבונות פומביים, אלא יצר גם חשבונות "אווטאר" באמצעות הנדסה חברתית מתוחכמת, ודרכם חדר לחשבונות פרטיים ואף לקבוצות וואטסאפ סגורות - בהן קבוצות של מתגייסים ליחידות קרביות.
חמאס הפיק דוחות יומיומיים על פריסת כוחות צה"ל, מיקומי סוללות כיפת ברזל ותנועות בין גזרות. באמצעות הצלבות מידע ואלפי פוסטים, תמונות וסרטונים - מתמונות שצולמו מטקסי שחרור ועד סרטוני טיקטוק בבסיסים - הצליחו המחבלים להרכיב פאזל מודיעיני מדויק שכלל את פרטי המבנה הפיזי של מוצבים, מיקומי ש"ג אחורי, מצלמות אבטחה, כיתות כוננות ונשקיות.
המידע הזה תורגם לבניית מודלים מדויקים של מוצבים בעוטף עזה, הן באמצעות הדמיות תלת-ממדיות והן באמצעות בנייה פיזית של מוצבים בעזה.
חמאס רכש תוכנות הדמיה מתקדמות ובנה סימולטורים בקנה מידה של 1:1. מחבלי נוח'בה תרגלו חדירה למוצבים באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR), כאשר כל פרט בהתנהלות חיילי צה"ל שימש כחומר גלם למודלים.
בישראל הכירו את המודלים האלה. קצין בכיר אמר כי "לא תיארנו לעצמנו עד כמה הם מדויקים", וקצין מחיל האוויר העיד: "חמאס הכיר את הבסיס יותר טוב ממני - למרות ששירתתי בו שנים רבות".