בעקבות פרסום תחקיר הקרב במושב יתד, משחזר ישי ספז, חבר כיתת הכוננות במושב וחבר פורום עוטף ישראל, את אירועי אותו יום ומביע ביקורת נוקבת על התנהלות צה"ל.
לדבריו, כבר מהשעות הראשונות היה ברור שמדובר באירוע בקנה מידה חריג, וכי הכוחות המקומיים נותרו כמעט לבדם בשטח.
"יצאנו החוצה, זיהינו שהבסיסים סביבנו כבר נשרפים, זיהינו את קולות ירי הנק"ל שמתקרב לכיווננו, ניסינו לראות מי איתנו, והבנו שאיתנו רק חמישה כלי נשק כי בשנת 2022 אספו מאיתנו את הנשקים", פותח ספז את דבריו בשיחה ערוץ 7.
כחבר כיתת הכוננות יצא ישי עם אקדח בלבד להיערכות לקראת ההיתקלות עם האויב. "הבנו שזה עניין של שעות או דקות עד שהאויב יגיע", הוא מספר. "האויב הגיע כבר בשעות הראשונות של הבוקר. זיהינו זליגה ממחנה אמיתי, ראינו מחבלים שיצאו מהמחנה כנראה כבר אחרי לחימה ודי בקלות השתלטנו עליהם".
מאחר ובית משפחתו ממוקם בקצה המושב הוא פינה את אשתו מהבית לבית השכנים. כשעה לאחר מכן נכנסו חמישה מחבלים מכיוון מערב של המושב, נכנסו לביתו, שם לא מצאו איש ויצאו לחצר. "בשלב הזה הוקפצנו לגזרה הזו לאחר זיהוי של אחת התושבות. הצלחנו להשתלט על המחבלים".
בשלב זה כיתת הכוננות מבינה שהגזרה כולה עמוסה בהיתקלויות ובאירועים, ולמעשה "הצבא תפוס". זאת לאחר שבשעות הראשונות הייתה הערכה שהצבא עוד יגיע אלא שיתכן והוא עסוק באירוע קשה יותר. כשהשעות חולפות, ההבנה מחלחלת שהצבא לא יגיע. "זה לאט לאט מתחיל לחלחל שמשהו פה בסדר גודל אחר, ושהכאוס וחוסר שליטה של צה"ל זה לא עניין שייפתר בעוד שעה או שעתיים. לוקח זמן להפנים את זה שאנחנו נשארים. הערב יורד בין שבת למוצאי שבת ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ולקרוא לתגבורת, כי אם לא נקרא לתגבורת לא תהיה תגבורת".
בשעות הללו מערכת הקשר הצבאית קרסה ולקריאות התושבים לא היה מענה. גם "טלפונים לא עובדים וגם כשמצליחים לתפוס את הקב"ט של המועצה הוא אומר 'תסדרו, זה מה שיש'".
על פי התחקיר המסוק שביקש המח"ט הגיע רק לאחר ארבעים דקות. "ראינו את המסוק בשעות הבוקר הלא מוקדמות", אומר ספז ומציין כי "בשעות הראשונות של האירועים, ההתנהלות עם המסוקים לא הייתה דרך חמ"ל האוגדה או החטיבה אלא בהודעות ווטסאפ ישירות עם הטייסים או עם חברים".
"אחד החבר'ה פה, חבר כיתת כוננות, הרבש"ץ הוותיק הקודם של מושב יתד היה בקשר עם טייס, צלצל אליו בטלפון וכיוון אותו דרך הווטסאפ", הוא מספר וממשיך את אירועי השעות ההן. "אנחנו נכנסים ללילה של בין שבת ליום ראשון, מבינים שלא נצליח ארבעה אנשים להגן על חמישה קילומטר של גדר בשעות הלילה, כשהחושך מוחלט ואין חשמל וירי מכל כיוון. אנחנו מבינים שהסכנה על התושבים מאוד מאוד משמעותית ואין את צה"ל שיגיד לנו מה לעשות. אין לנו תקשורת מול הצבא. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להסתדר בכוחות עצמנו", משחזר ספז.
כיתת הכוננות מקפיצה יחידת מילואים שנמצאת באזור דרך תקשורת מול מפקד היחידה שנמצא בקשר ישיר עם כיתת הכוננות. אותו מפקד מקפיץ שמונה לוחמים שחוברים אליהם ומסייעים לעבור את הלילה. "לפני אור ראשון קיבלנו התראה על מחבלים שנעים לכיוון האזור שלנו. נכנסנו לדריכות וממש באור ראשון של יום ראשון בבוקר הייתה חדירה שנייה למושב יתד דרך אחת הגדרות. הם עושים חור בגדר ונכנסים. אחד המילואימניקים שהגיעו לכאן מזהה את החדירה, מבצע ירי לעברם ולא פוגע בגלל המרחק. מתחיל מרדף והם נעלמים בסבך שטח המשק. במשך כמה שעות חיפושים לא מצאנו אותם".
בשלב זה מגיע ליתד כוח צבאי שמסייע בחיפושים, וספז מדגיש שלא מדובר בכוח סדור עם פיקוד שליטה מאורגנים, אלא מח"ט פארן, שזו לא גזרתו, מגיע עם כמה חיילים שאסף בדרך, חלקם מלוט"ר ערבה, חלקם מלוט"ר אילת או שלדג. הכוח פותח בסריקות, "מתחיל פה כאוס בתוך המושב. שעתיים של חיפושים כשיודעים שיש מחבלים במושב. מתחיל ירי מכל כיוון ומבינים שזה דו"צים. אנחנו עוצרים את החיפושים, יוצאים החוצה ומארגנים את החיפושים בצורה טובה יותר".
שלוש שעות לאחר מכן, השעה תשע בבוקר יום ראשון ואין ממצאים. מח"ט פארן, בכיר הלוחמים, מודיע שהוא נאלץ לעזוב את המקום עם החיילים וחמישה חברי כיתת הכוננות נותרים כמעט לבדם, עם ארבע חיילות קרקל, כאשר חמישה מחבלים עודם בשטח המושב. "בנס גדול, ממש כמה דקות אחרי זה אחד מחברי כיתת הכוננות מזהה את המחבלים שכבר יוצאים עם ידיים למעלה אחרי שהשאירו את הנשק שלהם פה בשטח. כנראה שהם הבינו שסוגרים עליהם ובניסים גדולים תופסים אותם".
בהתייחס למסקנות התחקיר שפורסמו על ידי צה"ל אומר ספז כי "המסקנה הראשונה שעולה מהתחקיר של יתד וגם בתחקירים נוספים שנחשפתי להם, היא שלצה"ל אסור לתת לאויב להתבסס בגבול שלו בצורה כזו. העובדה שתחקיר של יתד והתחקירים האחרים מתחילים משעה 6:29 והתחקיר הצה"לי מתחיל משתים עשרה בלילה, זו כבר בעיה מאוד חמורה, כי המחבלים האלה אלה מתכוננים הרבה לפני שתים עשרה בלילה והרבה לפני שש וחצי בבוקר".
"צריך לתחקר איך זה קרה, כי באותו יום שישי בצהריים כשאני עובד במרחב כרם שלום ויש הפגנות ואני מרגיש את הגז המדמיע משהו פה לא טוב ולא תקין. יש כמות של אויב שנמצאת על הגדר במשך חודשים ושנים שאנחנו מפקירים את ההגנה ואת ההרתעה מעבר לגדר וזה מה שקורה. גם היום אנחנו מבינים שאם הדבר הזה לא ישתנה נמצא את עצמנו באותה סיטואציה".
הוא מוסיף ומספר כי הפורום בו הוא חבר נאבק כבר שנתיים על הזכות לקבל את מה שמגיע לכל אזרח, הרחקת האויב מהגדר. "לא ייתכן שעדיין קיים אויב מאחורי הגדר. לא יעזרו לנו 28 כלי הנשק שקיבלנו והמערכות והאפליקציות שיביאו לנו וכל האימונים שיאמנו אותנו כשיגיעו לפה שוב 1500 מחבלים. שוב נקרוס. קו ההגנה יקרוס. כבר בשנות הארבעים בן גוריון דיבר על כך שמדינת ישראל צריכה להגן על עצמה בצורה מאוד ברורה. חייבים לחסל את הכוח הזה. אנחנו לא יכולים לתת לאויב להתבסס מעבר לגדר. אני מסתובב במרחב הגדר בשבוע שעבר, עוצר אותי קצין בכיר באוגדת עזה ואומר לי 'אתה לא יכול להתקרב פה יש התראה לחדירה'. לא יתכן שאנחנו כבר שנתיים אחרי ומרחיקים אותנו שוב פעם מהגדר".
המציאות הזו, אומר ספז, נובעת מכך שהתחקירים בדקו את האירועים רק מחצות או משלוש וחצי בלילה שלפני. "לא מבינים שאם צה"ל מרשה לעצמו להגיד 'אל תתקרבו לגדר, זה מרחב מסוכן' זו צרה מאוד גדולה ואסור לנו לאפשר את זה ואנחנו כאן כדי להזכיר את זה".