מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, התייחס הבוקר (שלישי) בריאיון לכאן מורשת למתווה החדש של חוק הגיוס. הוא חשף פרטים מהמשא ומתן מול ההנהגה החרדית.
לדבריו, גיבוש חוק הגיוס לווה במשך השנים בדיונים מחוץ לכנסת, כדי להגיע להסכמות עם הנהגת הציבור החרדי. "הם רואים את לומדי התורה כסיירת מטכ"ל, לא את סיירת מטכ"ל של הצבא. אפשר להתווכח, אבל זו עובדה".
פוקס חשף כי בדיונים שנערכו עם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הוא דרש להגיע ל-50% גיוס בתוך חמש שנים - דרישה שהחרדים התנגדו אליה בעבר. "החוק שהונח בסוף מדבר על 50% בחמש שנים. הגענו לחוק גלנט", אמר.
לדבריו, אחרי 7 באוקטובר הציבור הדתי-לאומי דורש שוויון בנטל, אך המחוקק חייב לפעול במציאות: "רצון זה דבר אחד, מצוי זה דבר אחר. אי-אפשר לגייס את כולם בלחיצת כפתור".
פוקס דחה את הטענות שהחוק מגדיל את מספר המתגייסים בצורה "זניחה". לדבריו, מדובר בזינוק חד המחייב מעל 8,000 מתגייסים בתוך שנה וחצי, לעומת כ-1,800 בשנים קודמות.
הוא פרט את מערך הסנקציות החדשות הקבועות בחוק - המופעלות מיד עם חקיקתו, ללא קשר לעמידה ביעדים: "כל מי שמתגייס בגיל 18 ולא מתגייס - לא יכול להוציא רישיון נהיגה, לא יכול לצאת מהארץ, לא יכול ללמוד, לא יכול לעבוד, לא מקבל נקודת זיכוי במס, לא יכול לקבל ייצוג הולם. החגיגה נגמרת".
לגבי הסנקציות הנוספות, אמר: "אם הקבוצה של כל החרדים שדחו שירות לא עומדת ב־8,140 מתגייסים, הסנקציות האישיות הנוספות יופעלו". בין הסנקציות: שלילת מעונות יום, מס רכישה מוזל, הנחות בדיור ותנאי זכאות לדיור במחיר למשתכן.
הוא הודה כי חוק כזה קשה לעיכול עבור הציבור הדתי-לאומי, "שנושא את רוב הנטל", אך לדבריו - זה המנגנון היחיד שהצליח להגדיל גיוס חרדים בפועל.
בנוגע לדיווחים על שמונה ח"כים המתנגדים לחוק אמר: "ארבעה מהם ידענו מראש. אחרים רוצים תיקונים. אני מניח שיהיו דיוקים ושינויים, אבל המקרו מובנים להם".
לסיום הבהיר: "בלי חוק כזה לא נעלה את שיעור המתגייסים. פסקי דין ומעצרים לא גייסו חרדים. זה כן יעבוד".