ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה אתמול (שלישי) את הדיון בהצעת חוק הגיוס, כשבמוקד עמד סעיף 26ד' המעניק לשר הביטחון סמכות לדחות את שירותו של תלמיד ישיבה.
הייעוץ המשפטי לוועדה הזהיר כי בניגוד להצעה הממשלתית המקורית, הנוסח הנוכחי נעדר קריטריונים מנחים להפעלת סמכות השר, כגון צורכי ביטחון והיקף הכוחות הסדירים.
לדבריהם, היעדר אמות מידה ברורות יוצר קושי משפטי מהותי, במיוחד לאור אי-העמידה ביעדי הגיוס.
עוד ציינו כי לפי פסיקת בג"ץ מ-1998 בעניין רובינשטיין, הסדרי דחיית שירות מחייבים "הסדר ראשוני" בחקיקה ראשית.
בדיון השתתפה גם שרית זוסמן, אמו של בן זוסמן ז"ל שנהרג במלחמה. היא תקפה את החוק: "מאז 7 באוקטובר החרדים כקבוצה פספסו את ההיסטוריה". לדבריה, החוק המתגבש אינו מהווה תיקון עוול אלא "מסמוס של צדק והכרח בקנה מידה היסטורי".
גם נציגי ארגון המילואימניקים הצטרפו לביקורת. שבות רענן אמרה כי אין היגיון במתן דחיות שירות בעת הפעלת צווי 8, וטענה כי כל עוד לא מולאו השורות הלוחמות, אין מקום לדחיות.
נציג משרד האוצר הזהיר כי מנגנון דחיית השירות יוצר "שתי אפשרויות לגיטימיות - להתגייס או לא להתגייס", ובכך סותר את מטרת הגדלת הגיוס.
ח"כ מאיר פרוש תקף מנגד את העובדה שהדיון מתמקד בהתאמה לפסיקות בג"ץ ולא בעמדת מערכת הביטחון. "למה אנו מתחשבים בבג"ץ ולא בעמדת מערכת הביטחון?" שאל, והוסיף כי הוא דורש תחילה החזרת ההסדר שהיה מקובל 75 שנה.
פרוש הפנה להמלצות ועדת שקדי שגובשו לבקשת שר הביטחון לשעבר גלנט בתיאום עם הרמטכ"ל דאז הלוי, חצי שנה לאחר 7 באוקטובר.
מנכ"ל עמותת נצח יהודה, יוסי לוי, קרא להכיר במושג "תורתו אומנותו" לצד הגדלת הגיוס הקרבי, וטען כי שילוב ישיבות הסדר חרדיות עשוי לחזק את המענה הביטחוני.
הדיון בהצעת החוק צפוי להימשך בימים הקרובים.