במהלך השנים האחרונות הגיעה המחלוקת סביב מערכת המשפט לשיאה. גם בימים אלו מתנהלות מספר פרשיות שמעלות את הסוגיה המשפטית מידי יום לשיח הציבורי.
בעקבות זאת הזמינה ד"ר חנה קטן לשיחה מעמיקה את עו"ד יסכה בינה, מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, על מערכת המשפט מזווית הראייה שלה. בין היתר שוחחו השתיים על העמדת מחבלי הנוח'בות לדין, ועדת החקירה לאירועי השבעה באוקטובר, אירוע ההדלפה משדה תימן וכן על נושאים נוספים.
בתחילת הריאיון מספרת עו"ד בינה על החקיקה להעמדת מחבלי הנוח'בות למשפט, שבו היא לוקחת חלק: "זה אירוע דרמטי מאוד מאוד, שאני לא חושבת שהציבור מודע לנקודה הזו. לשים את אותו אויב אכזר שרצח, שחט ואנס במסלול הרגיל של מערכת המשפט הנוכחי הוא מסלול שנועד לכישלון, גם מבחינה טכנית וגם בהיבט המהותי והמוסרי. כל ההתייחסות שהושרשה כבר לפני שנים של התייחסות למחבלים כאל עבריינים פליליים רגילים, זה אירוע שהוא משובש מהיסוד, והצעת החוק הזו באה לפתור את זה".
"בסופו של דבר זה לא באמת אירוע משפטי. הרבה פעמים בתוך התזה שהכל שפיט, היא לא נכונה. אירוע שכזה, של מלחמה, המדינה אפילו לא חייבת לשפוט את המחבלים האלה, הם בני מוות. אבל ברמת הסמליות, כמו שהיה במשפט אייכמן, יש צורך לשים את זה בתוך טריבונל מאוד מיוחד שייתן את המקום ואת הבמה. מדובר פה בעבירה של השמדת עם שעומדת להיות הדומיננטית באירוע הזה", מוסיפה עו"ד בינה.
בהמשך היא מתייחסת לשאלה סביב ועדת החקירה לאירוע הטבח בשבעה באוקטובר. "במשך שנים יש ציבור שזועק נגד מערכת המשפט על עוולות שהיא עושה. יש תחום אחד שהציבור הזה, שאגב צדק לאורך כל הדרך, אומר שמערכת המשפט כובלת את ידיהם של חיילי צה"ל. בתנועה למשילות ודמוקרטיה עשינו מחקר חסר תקדים שסוקר אין ספור הליכים גם בבג"צ וגם בבתי המשפט, עשרות אלפי הליכים שהוגשו לבתי המשפט השונים, בסוגיות ביטחוניות-מדיניות שונות. אמות המידה שקבע אהרון ברק בפסק דין סיכולים ממוקדים שכבל באופן ישיר, ומכתיב עד היום את ההתנהלות של צה"ל ומסכן חיילים".
"מאותה עתירה שהוגשה לבג"צ ב-2002 עד למלחמת התקומה, לא היו בכלל חיסולים ממוקדים מהאוויר ביהודה ושומרון. המשמעות של זה היא שלוחמים נכנסים רגלית לסמטאות. המחקר שאנחנו עשינו מראה איך בג"צ הפך את עצמו מגורם שיפוטי לגורם שממש מעצב ומקבל החלטות מדיניות וביטחוניות של הביטחון הלאומי של כל מדינת ישראל. זה כרוך גם לגורמים שהובילו לצערנו לטבח של השבעה באוקטובר. אנחנו צריכים לעשות שינוי בכל המישורים, גם הביטחוני וגם המדיני, אבל במישור המשפטי יש חלק מאוד גדול במחדלים", מסבירה עו"ד בינה.
עוד היא מסבירה, "לכן מערכת המשפט לא יכולה להיות זו שממנה את ועדת החקירה, גם לא הממשלה. לכן בא ח"כ קלנר ויוזם הצעת חוק בהשראה של ועדת החקירה שהייתה בארה"ב אחרי ה-11.9, והוא מציע ועדה פריטטית. חשוב להבין שאי אפשר שהפעם ההתערבות של מערכת המשפט תהיה גם פה". עו"ד בינה מביאה גם דוגמה מוועדת החקירה שחקרה את אסון מירון שחקרה את הכל למעט מחדל אחד שבית המשפט העליון פסל החלטה של הממשלה להפקיע את השטח ולעשות שם סדר. "הנושא של ההתערבות המשפטית זה אירוע דרמטי".
בנוגע לאירוע הדלפת הקלטת משדה תימן אומרת עו"ד בינה, "האירוע הזה הביא לקדמת הבמה אירוע שהוא מאוד עמוק ושורשי שאנחנו מדברים עליו לא מעט, והוא המוטיבציה הפנימית לרדוף את חיילי צבא ההגנה לישראל ולא להגן עליהם. זו מוטיבציה שלא התחילה עכשיו, לא עם הפצ"רית הנוכחית אלא הרבה לפני זה. בג"צ הוא זה שקבע מנגנון תחקור מט"כלי בעקבות עתירה שהתנהלה בהמשך 11 שנים. זה אירוע שלצערי בליבת השורש של הקיום שלנו. אם אתה לא יודע מי אתה ומי האויב שלך אז אתה רודף את החיילים שלך".
היא מסבירה שבג"צ רומס חוקים על ימין ועל שמאל ורומס החלטות ממשלה. אחת הדוגמאות שהיא מביאה עוסקת בעתירה נגד המדינה שאסרה על חמש קרובות מדרגה ראשונה של מחבלי חמאס להיכנס לטיפול רפואי בארץ. עו"ד בינה מסבירה שהאיסור נעשה בשביל להפעיל מנוף לחץ על החמאס, בין היתר להשיב את ארבעת השבויים שהיו אז בעזה. בג"צ בהרכב של שלושה שופטים מבטל את ההחלטה ואותן קרובות משפחה נכנסות לטיפול רפואי במדינת ישראל.
על התחום שבו בחרה לעסוק היא מסבירה: "אני לא רואה יתרון או חיסרון בזה שאני אישה. הרבה מאוד מההתנהלות שלי למדתי מזה שיש לי שישה ילדים קטנים, וזאת ברכה גדולה. יש כאן דיון פנימי מתמיד מה אני יכולה לעשות, אבל אנחנו חייבים לפעול. כשרואים את הדברים האלה מקרוב מבינים שאין לנו את האפשרות להרים ידיים".
בהתייחסות למערכת המשפט אומרת עו"ד בינה: "אנחנו רואים בתורה, בנביאים, במשנה הרבה התייחסות למערכת המשפט. זאת אחת הבשורות שעם ישראל הביא לעולם. אבל מה שקורה היום במערכת המשפט זה אחד העיוותים השורשיים. אנחנו רואים את זה בסוגיות הכי יסודיות בקיום שלנו כאן. בית המשפט מתרחק מהעם, מהערכים של העם והדבר הזה הוא מכשול מאוד דרמטי ליכולת שלנו לדבר אחד עם השני. אנשים לא מודעים שבתוך הוויכוח המהותי הזה כבר קשה לשים אצבע על הדיוק המשפטי, כי זה התרחק מגבולות המשפט. אנחנו כבר לא נמצאים באזורים של משפט".