מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף הבוקר (רביעי) בכנס התחזיות של כלכליסט והציג ביקורת חריפה כלפי מדיניות התקצוב הביטחוני של משרד האוצר, תוך שהוא מזהיר מפני "קונספציה כלכלית עמוקה" שלדבריו משקפת חזרה מהירה מדי לשגרת טרום השבעה באוקטובר.
יצויין כי משרד הביטחון קיבל כמעט את כל מבוקשו במסגרת תקציב 2026. תקציב הביטחון לשנה הקרובה יעמוד על כ-112 מיליארד שקלים - זינוק של למעלה מ־30% לעומת התקציב הביטחוני לפני פרוץ המלחמה.
מדובר בתוספת תקציבית חריגה בהיקפה, המעידה על ההכרה בצורך להיערכות ממושכת בזירות הלחימה השונות, אך יחד עם זאת, במשרד הביטחון מתריעים כי גם תקציב זה אינו מותאם לגודל האתגרים בפועל.
"על קונספציות ששגינו, כולנו מלקים את עצמנוו", אמר ברעם, "אבל אותן קונספציות הן גם תקציביות-תזרימיות. אני סבור שאנו נמצאים בקונספציה כלכלית עמוקה. חזרנו מהר מידי ל-6 באוקטובר. אנחנו בוודאי לא בנקודת העבודה הנכונה, בהיקפי המימון והתזרים, בקצב ובהיקפים הנדרשים לצה"ל. מוטב שנדבר על זה עכשיו, כשעוד ניתן לשנות ולא אחרי המלחמה הבאה".
לדבריו, "אמנם עצימות המלחמה פחתה מאוד וברוב המקומות עליונות צה"ל והטכנולוגיות הישראליות הניבו הישגים גדולים ביותר אבל, גם כעת, כל הזירות פתוחות".
ברעם התייחס למבנה הכוח של צה"ל, שלדבריו התאים לסבבי לחימה קצרים, אך אינו מותאם למלחמות ממושכות כפי שמחייבות הזירות הקיימות: "אמנם נכון שצריך לשאוף למלחמה קצרה והכרעה מהירה אבל צריך להיערך 'למערכות משך' (זו תופעה עולמית, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה) ולדאוג ליכולת צבאית ותעשייתית אג'ילית, לא רק באמצעות מלאים, אלא בעיקר באמצעות הרחבת קווי ייצור - שמסיטים מהייצוא של תוצרתם בשגרה לטובת צריכת צה"ל בחירום. זו השקעה תקציבית גדולה אבל היא תניב בוודאות 'דיבידנד' לביטחון בעת חירום ותחזק מאוד את התעשייה והכלכלה באמצעות הייצוא הביטחוני בזמני שגרה".
בהתייחסו להתנהלות האוצר מול מערכת הביטחון אמר: "המסגרת התקציבית שסוכמה לשנת 2026 היא 112 מיליארד שקלים. האוצר יודע ש'המסגרת האופרטיבית' (סך המשימות שהדרג המדיני מטיל או צפוי להטיל על צה"ל) תהיה גדולה בהרבה. מה הוא עושה? 'משחק' עם מערכת הביטחון וצועק 'אין שליטה' בתקציב צה"ל, מתקצב תמיד בחסר, גורר חובות בתעשיות ואז מאשים את צה"ל בחריגות כביכול - חריגות שברור שיקרו".
לטענתו, מדובר בהתנהלות שיטתית, "המטרה: ליצר גרעון מלאכותי בתקציב הביטחון ולהשתמש בזה כנראטיב שיסייע להעברת סמכויות לאוצר. במקביל: דוחה, בולם, מתנה תזרים ובכך מאט תהליכי רכש חיוניים ביותר, שוועדת שרים להצטיידות אישרה כחוק".
ברעם הזהיר כי: "על פי השיטה הנוכחית (שלא השתנתה באופן מהותי ממה שנהוג היה לפני ה-7 באוקטובר) - לא נעמוד בקצב בניין הכוח הנדרש".
בתוך כך, חשף מנכ"ל משרד הביטחון כי בחודש האחרון אישר רפורמה נרחבת להרחבת הייצוא הביטחוני: "בתחילת החודש אישרתי רפורמה מקיפה להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי (תוך איזון עם רכיבי הפיקוח). כל עסקת ייצוא גדולה מייצרת מערכות נוספות לצה"ל, משפיעה על יחסי החוץ הביטחוניים ומחזקת את כלכלת ישראל".
לדבריו, ההשקעה הנוכחית בתעשיות הביטחוניות מכוונת לא רק לצורכי ביטחון, אלא גם לצורכי עמידה מול אמברגו עתידי: "אנחנו משקיעים בהרחבת בסיס הייצור של התעשיות הביטחוניות הישראליות - גם כדי שלא ניעצר שוב מול אמברגו עולמי וגם כדי שנוכל לייצא יותר".
עוד הוסיף ברעם: "אנו מקדמים שותפויות בינלאומיות מבוססות ייצור משותף עם כמה מדינות במקביל - כך שבעתות משבר ואמברגו, ניתן יהיה להעביר מלאים ממדינה למדינה, על בסיס הסכמים סודיים-בילטרליים".