ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, עדכן הערב (ראשון) את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על מספר שיא של מתגייסים חרדים.
לדבריו, "נכון לצהריים היו מעל 210 לוחמים ומעל 140 תומכי לחימה, וכנראה שבעוד עשרה ימים זה יסתיים בגיוס הכי גדול בתקופה האחרונה".
הדיווח מגיע על רקע דיוני הוועדה בהצעת חוק שירות ביטחון, המתמקדת בין היתר בשילוב הציבור החרדי בשירות הצבאי ובקביעת מנגנוני תמרוץ ואכיפה.
עשרות מפגינים מהפלגים הקיצוניים הגיעו לבקו"ם בתל השומר כי למחות נגד גיוסם של חרדים ליחידות המיועדות לחרדים - ובתוכן נצח יהודה וחטיבת החשמונאים.
המפגינים, שהתאספו מחוץ ללשכת הגיוס, התעמתו עם שוטרים וקראו קריאות גנאי לעבר הצעירים החרדים שנכנסו ללשכת הגיוס. בין היתר הטיחו בהם כינויים כמו "אנטיוכוס" ו"רוצח".
בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט, המשיכה את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס. הדיון התמקד בסעיפים העוסקים בשלילת הטבות אישיות ממי שלא התייצב לשירות סדיר.
הצעת החוק כוללת לראשונה מנגנונים לשלילת הטבות ממי שלא מתגייס לצה"ל, הן ללא קשר לעמידה ביעדי הגיוס הכלליים והן כתוצאה מאי-עמידה ביעדים אלה. בין ההטבות שמוצע לשלול: רישיון נהיגה, מלגות, נקודות זיכוי במס, הנחות בתחבורה הציבורית, סבסוד למעונות יום והפחתה בביטוח לאומי.
בייעוץ המשפטי לוועדה הדגישו כי מנגנוני שלילת ההטבות הם ממרכיבי הליבה של החוק, ואפקטיביותם קריטית לצמצום אי השוויון בנטל. הם המליצו לרכז את הסנקציות כבר בשנתו הראשונה של החוק ולבחון הוספת הטבות נוספות שיישללו, כמו הנחות בארנונה.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הסביר כי הסנקציות נועדו להחליף את הסנקציות הפליליות, ולא נועדו לשם ענישה אלא כדי להניע את הפרט להתגייס. מידת האפקטיביות תלויה גם בעוצמה הכלכלית וגם בהסתברות שהן ייושמו בפועל.
לדבריו, מרבית הסנקציות חסרות השפעה כלכלית ממשית, וחלקן גם כך קיימות בחוק. הסנקציות בעלות המשקל הכבד ביותר, לדבריו, הן שלילת קצבת אברך וסבסוד מעונות היום.