נעמה מושקוביץ מראשי 'תורתן אמנותן' ונועה מבורך מארגון 'שותפות לשירות' נפגשו לשיח נוקב על בימת ועידת ערוץ 7 שעסקה בסוגיית חוק הגיוס.
מושקוביץ פתחה והדגישה את מקור התפיסה ממנה מגיעה הקריאה לציבור החרדי להשתלב בצבא ובמדינה. "אנחנו מאמינים שהצבא ולימוד התורה הולכים ביחד. מהמקום הזה אנחנו חושבות שחיוני ונכון שהמגזר החרדי יצטרף לשירות הצבאי. כואב לי שהם לא שם כמו שכואב לי שהציבור החילוני לא נמצא בשמירת מצוות". עם זאת, היא מדגישה, יש למצוא את המתווה התהליכי הנכון להגיע לשילוב הנכון והראוי.
"אני לא עסוקה בלחנך אף אחד. כשאני מקשיבה לאידיאולוגיה של הציבור החרדי אני יכולה להבין את הסיבות למרחק שציבור החרדי תפס ממדינת ישראל ומהשירות הצבאי. ניתן היה לקדם גיוס בדרכים שונים, אבל הצבא לא עמד בהסכמים והפר את האמון פעם אחר פעם". בדבריה היא מעירה כי "גם מול הציונות הדתית ההסכמים לא נשמרים. הצבא דוהר לשירות נשים בשירות קרבי, מה שלא נוכל לחיות אתו. כיום מקודם פיילוט שילוב נשים בשריון מה שמוביל לכך שלא נוכל לשרת בשריון. הציבור החרדי מסתכל ושואל לאן הוא שולח את התלמידים שלו ואם הוא יכול להיות שותף".
נועה מבורך מגיבה לדברים ואומרת כי אכן המהלך לשילוב החרדים לא אמור לקרות בבת אחת אלא באופן תהליכי, אך בעיניה חוק ביסמוט בולם את התהליכים הללו ולא מקדם אותם. "בחור חרדי שמתלבט לגבי דרכו ותוהה לגבי זכויותיו האזרחיות ושואל אם יש צורך לאומי, ובעקבות כך רוצה לשקול גיוס, החוק אומר לו שפוטרים אותו מגיוס כי השכן שלו מתגייס ובנוסף הוא גם יקבל הטבות מדינה. החוק עוצר את התהליך ומונע אפשרות לקבל החלטות באופן פרטני, החוק משמר את השליטה של הישיבות, את התקציבים והיכולת של הרבנים לקבוע מי יקבל פטור ומי לא. כולנו מאמינים בתהליך, אבל החוק הזה לא מעודד אף צעיר חרדי להיות חלק מהצבא והחברה".
מנגד טוענת מושקוביץ כי "אחרי שמחת תורה נפתח פתח, אבל דחיקת הציבור החרדי לחוק שהוא לא יכול לחיות אתו והסנקציות שכבר מוחלות זה מה שיוצר את המרחק וחוסר הרצון להשתלב", עוד היא מעירה כי "הצבור החרדי בנוי מהקשבה לגדולי הדור שלו והם לא יסכימו לשום חקיקה שתוביל לפירוק החברה הזו". לטעמה הדרך הנכונה היא זו ההדרגתית שתוביל לעוד ועוד חיילים חרדים בשכונות החרדיות. הדבר ינרמל את הגיוס לצה"ל והתהליך יואץ.
בהתייחס להסכמות שמתקבלות בין הצדדים ואינן ידועות לציבור אומרת נועה מבורך כי "בשעת מלחמה צריכות להיות הסכמות ברורות על השולחן. יש חוסר בביטחון ולא רק תחושת אי שוויון. ההסכמות צריכות להיות על השולחן ולא בחדרי חדרים. לפני השבעה באוקטובר ניתן היה לחשוב ולדבר על תהליך איטי יותר ועל הבנת הקושי של החרדים, אבל המציאות הזו כבר לא מתאימה למדינת ישראל שזקוקה כעת לביטחון".
על הקושי הקיים בשורות הצבא גם עבור הציבור הדתי לאומי אומרת מושקוביץ: "הציבור הדתי לאומי נחסם בדרך לצמרת בגלל אג'נדות פרוגרסיביות שמותירה את ערך הניצחון בספק. מעדיפים את שילוב הנשים על פני שילוב החרדים כפי שניתן לשמוע ולראות בראיונות ובמסמכים. האמירה שלנו פונה לצבא, אם רוצים לגייס חרדים צריכים לעשות את זה חכם. הצבא צריך להיות צבא יהודי עם ערכים יהודיים שיתאים לכל שומר תורה ומצוות ומסורתי".
מבורך מצידה שבה ומדגישה את הצורך העכשווי בהרחבת שורות הצבא בעוד הרבה מתגייסים, ומבהירה כי אמנם הציבור הציוני דתי חונך על שילוב ותיקון מבפנים, ועם זאת ברור שגם הצבא נדרש לשיפור. "לא נוכל לאפשר מציאות שבה הציבור החרדי יישאר על הגדר ויחכה שהצבא יתאים את עצמו". בדבריה היא מברכת על פניית הרמטכ"ל לאבינועם אמונה לקבל על עצמו את תפקיד היועץ לענייני חרדים. "זה מוכיח שהצבא מבין את התהליך ומבצע אותו".
מושקוביץ מצידה מוסיפה וקובעת כי לצבא פתרונות רבים נוספים לסוגיית הגיוס, שאינה מתמקדת רק בציבור החרדי. ישנם, היא מזכירה אלפי חיילים שנגרעו מהסד"כ הצה"לי ועד היום לא הוחזרו אליו, ישנם משתמטים מציבורים נוספים ולמעשה על מנת למצוא פתרונות מיידיים יש דרכים נוספות. באשר לציבור החרדי היא סבורה כי נדרש לשם כך חיבור אמיתי וזהות ערכית שבלעדיהן לא ניתן להילחם יחד.
"אם בג"ץ לא היה גורר אותנו לחוקק חוק, ניתן היה להתקדם לפי דו"ח שקדי שנקבע יחד עם לגדולי הדור באופן תהליכי. הצבא לא מיישם את ההסכמות ונכנסים לניגוח שמרחיק את החרדים", אומרת מושקוביץ הסבורה כי תנועתה של נועה מובילה בין השאר להתנגחות עם החרדים, מה שמופעל על ידי גורמים שכל תכליתם היא לפרק את הקואליציה והממשלה.
מבורך משיבה לטענות ומגדירה את הטענה לפיה משתמשים בה ובשכמותה לפירוק הממשלה כרידוד הדיון. "מאחורינו 5000 נשים שמאמינות בדרך ובשיח העמוק שנובע מתפיסה דתית עמוקה. צריך לנהל שיח על איך רוצים לראות את מדינת ישראל ולא מי רוצה להפיל את מי".