פרופ' איתן גלבוע, מרצה באוניברסיטאות רייכמן ובר-אילן וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מתייחס למה שמכונה "מו"מ על המו"מ" בין ארה"ב לאיראן, ומבהיר כי מדובר בשלב קריטי לפני התקדמות להסכם כלשהו.
לדבריו, קיים אינטרס משותף גם לארה"ב וגם לממשל האיראני לפתוח בשיחות. האמריקאים שואפים להימנע מהתנגשות צבאית, והאיראנים רוצים להימנע ממלחמה שתזיק להם. "יש כמה שאלות כבדות שעליהן יש חילוקי דעות ואי אפשר להתקדם בלעדיהן והן נוגעות לגבי איך המו"מ מתנהל", אומר גלבוע.
הוא מפרט כי בעוד ארה"ב דורשת פירוק מלא של התשתית הגרעינית, איראן מסרבת לוותר עליה. בנוסף, האמריקאים מבקשים לדון גם בטילים הבליסטיים ובהתערבות האיראנית האזורית, אך איראן אינה מוכנה לכך. סוגיות נוספות נוגעות לדרגי השיח, מקום השיחות ולוח הזמנים. "ארה"ב רוצה מו"מ קצר ומהיר, איראן רוצה ארוך ככל האפשר והיא מומחית בכך. בעבר ראינו איך איראן מנצלת את זמן השיחות לפיתוח הנשק הגרעיני שלה".
פרופ' גלבוע מדגיש את חשיבות ההחלטה האם מדובר בשיחות ישירות או עקיפות, ומזכיר את תפקידו של האיחוד האירופי בתקופת ממשל ביידן, וכן את נכונותה של טורקיה לשמש כמתווכת, כאשר טראמפ רואה בנשיא ארדואן שותף.
הוא מציין כי ייתכן והמו"מ עצמו נולד מתוך האיום הצבאי הברור מצד ארה"ב. טראמפ, לדבריו, הטיל סנקציות קשות ואף ריכז כוח צבאי במרחב, במטרה ללחוץ את איראן להסכם או להביא להחלשת המשטר. "אם לא מדובר בהונאה אמריקאית שבחסותה היא תלך לפעולה צבאית מול איראן, מה שיקבל הרבה פחות לגיטימציה בינלאומית, זה אומר שבימים הקרובים לא צפויה מהלומה אמריקאית עד שיתבהר אם ניתן להגיע להסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים".
עצם קיומו של המו"מ על המו"מ מתאפשר, סבור פרופ' גלבוע, בשל הצעדים המאיימים צבאית שבהם נקט נשיא ארה"ב. הוא מזכיר כי טראמפ הזמין את האיראנים למו"מ אחרי מלחמת 12 הימים וציפה שייענו, הוא גם הטיל עליהם סנקציות משתקות שגורמות לסבל רב לממשל שם, ולמרות זאת עד כה הם בחרו שלא להגיע, "וסביר להניח שלא היו מגיעים גם עכשיו אם התנאי המרכזי של ארה"ב הוא ויתור איראני על הנשק הגרעיני, העברת 400 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה של שישים אחוז ומעלה וביטול ההעשרה על אדמת איראן, אלה תנאים שהאיראנים לא היו מוכנים להם".
"טראמפ ריכז את כל הכוח הצבאי הזה והיו לכך שלוש מטרות אפשריות, החלפת המשטר או החלשתו, חידוש ההפגנות ולהביא אותם למו"מ. בשלב הזה הוא הולך רק על מטרת המו"מ ואם הוא לא ישיג במו"מ את ההסכם שהוא חותר אליו שכולל ביטול ולא הקפאה של התשתית הגרעינית, זה אומר שהכול נכשל. אם הוא יעטוף את זה במילים יפות ויגדיר כהישג הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית ויתברר כלא נכון, זה ייחשב ככישלון שלו. מצד שני אם גם יפעיל כוח צבאי ולא ישיג את הפלת המשטר, זה גם ייחשב לכישלון. לכן שני המשטרים נמצאים כאן במלכוד שהם רוצים למצוא את הדרך לצאת ממנו ולכן יש את המוכנות למו"מ".
באשר לאופציה של תמריץ כלכלי להסכם, סבור גלבוע כי ייתכן וזהו הקלף המרכזי של האמריקאים. "הסרה שכזו היא מהלך שאסור לארה"ב להסכים לו, על מנת שלא לאבד את מנוף הלחץ הכלכלי על איראן. מהלך חשוב נוסף הוא הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור, בעיקר משום שמדובר במהלך שפוגע גם הוא קשות בכלכלה האיראנית".
לדבריו, למרות שהרציונאל האיראני שונה מהמערבי, ייתכן כי המוכנות הנוכחית לשיחות משקפת הבנה חדשה מצד האיראנים. "הנשק הגרעיני של האיראנים נועד לפי הרציונל האיראני להגנה עצמית מפעולה כמו זו שארה"ב מאיימת לעשות. כעת אותו נשק גרעיני הופך לרועץ כי האמריקאים מאיימים שאם הנשק הזה לא יפורק יופעל נגדם כוח עוצמתי".
לבסוף מתייחס גלבוע למפגינים באיראן. לדבריו, טראמפ הבטיח לסייע להם אך לא קיים, והדבר פגע באמינותו. "יש אכזבה גדולה ואולי תהיה אכזבה גדולה אם הוא יגיע להסכם שישמר את השלטון, כך שזה מהווה שיקול אבל לא בסולם עדיפויות גבוה".