בפוסט נוקב שפרסם, מתח כתב המשטרה של 'הארץ', ג'וש בריינר, ביקורת חריפה על המדיניות של הפרקליטות ובתי המשפט בכל הנוגע למעצר נאשמים לפני הרשעתם.
לטענתו, המערכת "שכחה" את עיקרון חזקת החפות ומשתמשת בכלא ככלי ראשון, גם במקרים שבהם אין מסוכנות ממשית.
בריינר השתמש בדמויותיהם של בצלאל זיני ואביאל בן דוד - משרתי מילואים וחסרי עבר פלילי - כדי להמחיש את האבסורד, לשיטתו. למרות האישומים הביטחוניים החמורים, הוא תוהה מדוע הם מוחזקים בכלא ולא במעצר בית עם מגבלות.
על זיני הוא כתב: "איזו סיבה יש שזיני לא יישב עכשיו בבית שלו בעפרה במעצר בית? יש חשש שישבש את החקירה? תקחו ממנו את הטלפונים, שימו עליו מפקחים, תקחו ממנו את האינטרנט. למה אדם בלי שום עבר פלילי, שהיה במילואים, תורם למדינה, משלם מיסים וכו', שאפילו אם חטא, למה שיישב עכשיו בכלא? אין סיבה".
בהמשך הציג נתונים שלפיהם יש כיום אלפי עצורים לאחר הגשת כתב אישום, חלקם במעמד של "עד החלטה אחרת" וחלקם במעצר עד תום ההליכים. לטענתו, תנאי הכליאה קשים והצפיפות בבתי הסוהר בשיאה, כאשר לדבריו, "חווית מעצר היא איומה, נוראית והיא צריכה להיות החריג, לא הכלל".
לדבריו, יש להעדיף חלופות מעצר כמו מעצר בית, פיקוח, ערבויות, שלילת רישיון, איסור יצירת קשר או איזוק אלקטרוני. הוא טען כי "רק מי שבאמת מסוכן, צריך לשבת בכלא עוד לפני שהורשע", והוסיף כי יש להביא בחשבון גם את עקרון חזקת החפות.
לדבריו, יש לבחון מחדש את האיזון בין ביטחון הציבור לבין שמירה על חירות הנאשמים טרם הכרעה בעניינם, "הפרקליטות ובתי המשפט צריכים ללכת למהפכה דרמטית בתחום הכליאה ומה שמכונה 'מעצר עד תום ההליכים'", כתב.