
למעלה מ-200 מנהיגי קהילות, אנשי חינוך, נציגי משרדי ממשלה, משטרת ישראל, אנשי מקצוע ונפגעות ונפגעים השתתפו בכנס בכנסת שעסק בתפקידה של הקהילה בהתמודדות עם פגיעות מיניות.
הכנס נערך ביוזמת השדולה למאבק בפגיעות מיניות בראשות סגנית יו"ר הכנסת ח"כ לימור סון הר מלך והשר עמיחי אליהו, תחת הכותרת "מהכלל אל הפרט - תפקיד הקהילה בפגיעות מיניות".
במהלך הכנס נדונו האחריות הקהילתית במניעה ובטיפול, סוגיות של ליווי נפגעים והשלכות משפטיות וחברתיות של פגיעות מיניות. המשתתפים עסקו גם במתח שבין שמירה על שמה של קהילה לבין החובה לחשיפה ולטיפול במקרים.
סון הר מלך אמרה בפתח הדברים, "הכנס הזה הוא מעשה של קדושה. אנחנו נמצאים כאן כדי להצהיר בקול צלול: המוגנות של כל אחד ואחת בקהילה שלנו היא יסוד היסודות של החוסן הקהילתי שלנו".
לדבריה, "כשאנחנו נותנים גב לנפגעים, כשאנחנו הופכים את הקהילה למבצר של הגנה ותמיכה, אנחנו מקיימים את התכלית העמוקה ביותר של ‘ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם’".
השר אליהו אמר כי "בבית מו"ר אבא, הרב שמואל אליהו שליט"א, ראינו אפס סובלנות לנושאי פגיעות מיניות, המהוות רצח של נפש האדם, כמאמר הפסוק- 'כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה'. חובתנו כרשות מחוקקת ומבצעת להציב את הנושא בראש מעינינו לטובת העמידה לצד נפגעי תקיפות מיניות ומניעת מקרים שכאלה, וכנסים כמו הכנס החשוב הזה, הם תחילת התיקון".
השר לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, דיבר על מחויבותו המלאה למען הנפגעות והנפגעים וסיפר כי בימים אלו הוא מחזק את יחידת צור, שתפקידה לפקח על עברייני מין, ואת מוקד 105 שפועל תחת משרדו להגנה על ילדים מפני אלימות כולל פגיעה בילדים ברשת.
הרב אהרון כהן, דיין בבית הדין המיוחד של הרב שמואל אליהו, אמר כי "לתורה יש בשורה נחרצת של צדק ומוסר בנושא הזה - לטפל בפגיעות זה לא חילול ה’ אלא קידוש ה’". הרב אריאל בראלי, מחבר הספר "גבולך שלום - חברה ומוגנות בהלכה", הוסיף: “כהן שפגע, גם אם יחזור בתשובה שלמה לא יחזור לשאת כפיים בבית הכנסת. פגיעה משולה לרצח ורוצח לא מברך את ישראל באהבה".
שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) דיבר על הקושי העצום של הנפגעות והנפגעים ועל המחויבות של כולנו לדאוג הן למניעת האירועים והן לטיפול נכון, לתפיסת הצד של הנפגעים ולהוקעת הפוגעים.
בכנס נשמעו עדויות אישיות. מיכל הכהן, שורדת פגיעה מינית, פעילה חברתית ועובדת עם נוער בסיכון, שחשפה את פרשיית עזרא שיינברג, סיפרה על המשמעות הרבה של קהילה תומכת. לדבריה, "אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבורי היה הרגע שבו נכנסתי לקהילת עובדי החינוך טיפול, זו לא היתה החלטה קלה עבור המנהלים שלי והוחלט שאכנס עם הדרכה צמודה. זה היה רגע מפנה ומשמעותי בריפוי שלי".
"בכל פעם שדיברתי עם הנערים והנערות דיברתי גם עבורי. העבודה במדריכת חינוך טיפול בקידום נוער איפשרה לי להוציא את החלקים הבריאים שלי, לראות את הכוחות שבי ולעבור מסע תוך כדי הליך פלילי ואזרחי".
מוריה אייל, נפגעת עבירה, מנהלת פרויקטים ופעילה חברתית, שיתפה בחוויה הקהילתית הקשה שעברה כאשר הקהילה בחרה לתמוך בפוגע. "בסיפור שלי לא נעשה צדק, אז הנחתי את האחריות חזרה על הקהילה והיא בחרה לפעול. היום בכנס אנחנו מייצרים אמירה, נוכחות, אנחנו מייצרים קהילה. וזו לא זכות - זו חובה. חובה עד שתמוגר לחלוטין התופעה הזו", אמרה. עוד שיתפה כי לאחר 11 שנים, ובעקבות תהליך שעברה הקהילה, פוטר הפוגע מעבודתו עם ילדים רק בסוף השבוע האחרון".
יעקב סלע, מנהל השדולה, סיפר על המחיר הכבד ששילם כאשר הקהילה הסתירה את הפגיעה בו ובעוד מאות ילדים כדי לחפות על הפוגע. הכנס כלל פאנלים מקצועיים שעסקו במורכבות המשפטית והטיפולית של פגיעות מיניות ובהשלכותיהן הקהילתיות.