הרב ציון כהן, רב העיר אור יהודה וממלא מקום רב העיר רחובות, התארח בפודקאסט של ערוץ 7 ושיתף בשיחה אישית על המלחמה, על ליווי משפחות חטופים ועל המסע האישי שהשפיע על פעילותו הציבורית.
הרב, שגדל בשדרות ושימש בעבר כרב שער הנגב, סיפר על התחושות עם פרוץ המלחמה. "כבן שדרות וכרב של שער הנגב שחווה מלחמה כבר משנת 2000, המלחמה זה היה משהו בממדים גדולים עם כאב עצום".
לדבריו, רגעים קשים במיוחד היו כאשר שמע על השתלטות מחבלים על יישובים בדרום, "לשמוע שכובשים שבעה יישובים ושדרות ביניהם זו חוויה קשה".
עם זאת הוסיף כי המציאות גם מביאה עמה רגעים של המשכיות, "לשמחתי כיום אני מקבל הזמנות לערוך חופות בשער הנגב, מקום בו נפל חבר טוב שלי אופיר ליבשטיין הי"ד, ראש מועצת שער הנגב, ועומר הי"ד, בנו של שי חרמש, שקלט אותי כרב. עם ישראל חי וקיים למרות כל המשברים".
הרב כהן סיפר כי אחת החוויות המשמעותיות בתקופת המלחמה הייתה ליווי משפחתו של החטוף אלמוג מאיר ג'אן, תושב אור יהודה, "זכיתי ללוות את המשפחה, תוך כדי תפילות, בקשות ותחנונים לקדוש ברוך הוא".
הוא סיפר על רגע מיוחד שהתרחש סמוך לשחרורו. "הבת שלי כמורה בכיתה י' אמרה לי שבת לפני שהוא השתחרר - 'אבא, אני מרגישה שאלמוג מאיר ג'אן חוזר בזמן הקרוב'". לדבריו, זמן קצר לאחר מכן הגיעה הבשורה על שחרורו. "בשבת שלאחר מכן הוא חזר".
הרב סיפר כי לצד רגעי השמחה היו גם רגעים קשים בעיר בעקבות נפילתו של עמית פרידמן, "אנחנו כעם ישראל, כולם בנים שלנו, התחושה קשה שיש לנו עוד הרוג מבן עירנו. כשנופל אצלך אז אתה צריך יותר לחבק, יותר להיות יחד".
גם משפחתו חווה את המלחמה באופן אישי כאשר בנו משרת כלוחם, "גם במישור האישי יש לנו בן לוחם שעכשיו עוד פעם נכנס לסוריה, היה קרוב לשנה וחצי בלחימה, וכשיש לך בן בלחימה אז התחושה היא תחושה נוראה".
בהמשך התייחס הרב גם לנושא האחדות בעם ישראל. "המלחמה המחישה עד כמה החברה הישראלית זקוקה לאחדות פנימית. האחדות היא בנפשנו. זה עצם הקיום שלנו. האויב לא מבחין ולא מבדיל בין סוג כזה לסוג אחר".
הרב סיפר כי המסר הזה התחזק גם בעקבות שיחות עם בנו הלוחם. כאשר בנו היה יוצא להפוגות מהלחימה הוא התקשה לשמוע על המחלוקות הפנימיות. "כשהבן שלי היה יוצא לכמה ימים להתרענן הוא היה אומר, אבא, אני נמצא פה בארץ ישראל, מה קורה פה? אנשים מתים, אנשים נופלים, נהרגים. למה מדברים ככה". הרב הוסיף כי תחושת הערבות ההדדית היא חלק מרכזי בזהות של עם ישראל. "אנחנו חייבים להיות תלויים זה בזה".
רב העיר - גם באמצע הלילה
במהלך השיחה התייחס הרב גם לפעילותו הציבורית בעיר אור יהודה וסיפר כי עבודתו כרב עיר כוללת גם קשר יומיומי עם תושבים בנושאים שונים, החל מייעוץ חינוכי ועד סיוע בענייני שלום בית. פעמים רבות הפניות מגיעות גם בשעות בלתי שגרתיות.
הוא סיפר על מקרה שבו קיבל שיחת טלפון באמצע הלילה מזוג שהיה בעיצומו של משבר. "באחת לפנות בוקר אני מקבל צלצול שממאן להפסיק". הוא הזמין את בני הזוג למועצה הדתית עוד באותו לילה כדי להרגיע את הרוחות. "אמרתי להם: תוך רבע שעה תגיעו למועצה דתית". עם זאת, הדגיש, כי רב אינו מחליף אנשי מקצוע בתחום הטיפול.
במהלך השיחה סיפר גם על המהלך לסגירת מסעדת "אנטבי" בשבת באור יהודה. לדבריו, הדרך לא הייתה דרך מאבק אלא הידברות. "לא אמרתי לו תקשיב, אני אבוא אליך ביד קשה". הוא ציין כי השיח האישי הוביל לשינוי: "כשהעומד מולך מרגיש שאתה אוהב אותו ורוצה בטובתו, הדברים נפתחים".
בסופו של התהליך, הסכים בעל המסעדה לסגור את המקום בשבת. "בחסדי שמיים הצלחנו לסגור את המסעדה הזו בשבת" - מהלך שנעשה "בנעם ובאווירה טובה".
מסע אישי של 11 שנים
הרב כהן שיתף גם בפרק אישי מחייו כאשר סיפר על ההתמודדות של משפחתו עם קשיי פוריות. לדבריו, לאחר לידת בנם הראשון התברר כי מקור הקושי הוא דווקא אצלו, "בדרך כלל הציבור חושב שכאשר יש בעיה אצל זוג, זו בעיה אצל האישה, אבל אצלנו הבנו מהר מאוד שלי יש בעיה". בעקבות כך החלו בני הזוג במסע רפואי מורכב שנמשך 11 שנים וכלל טיפולים בארץ ובחו"ל. בין היתר נסעו למרכז רפואי בבלגיה לצורך טיפולים מתקדמים, ובהמשך עברו טיפולי פוריות שונים ובהם השבחות והפריה חוץ-גופית.
התקופה הייתה מאתגרת במיוחד מבחינה רגשית ופיזית, בעיקר עבור רעייתו לאה. "המסע להביא ילדים הוא מסע מפרך, קשה לאישה בעיקר". לאחר מספר טיפולים שלא צלחו, הגיעו בני הזוג לטיפול חמישי של הפריה חוץ-גופית. באותה תקופה, הבחין כי רעייתו מתקשה מאוד להתמודד עם המתח והציפייה. "ראיתי שאשתי בוכה".
בשלב זה החליטו לפנות לקבלת ברכה מהרב עובדיה יוסף. "אמרתי לה, בואי נעלה למורי ורבי מרן הרב עובדיה ונבקש ברכה". במהלך המפגש הרב עובדיה התרגש מאוד, הניח את ידיו על ראשה של רעייתו והתפלל יחד איתם. "הרב עובדיה בכה עם אשתי, שם את הידיים שלה על ראשה ובכה". זמן קצר לאחר מכן הגיעו הבשורות המשמחות. "ונפקדנו בשלישייה - שתי בנות ובן".
החוויה האישית הזו הובילה אותו להקים יוזמה לסיוע לזוגות נוספים - מכון דורות, המכון שהוקם מסייע לזוגות רבים בתהליכי פוריות. "יש לי איזה קול קורא פנימי שאומר לי אתה צריך לעזור אנשים להביא ילדים לעולם. אנחנו כבר בשנה התשיעית עם למעלה מאלפיים ילדים".
הרב כהן סיפר גם על הדרך שהובילה להקמת המכינה הקדם-צבאית באור יהודה. היוזמה החלה כאשר אנשי הגרעין התורני בעיר ביקשו לקדם הקמת מכינה אך נתקלו בקשיים בירוקרטיים ובדלתות שנסגרו בפניהם. בשלב זה פנו אליו בבקשה לסייע בקידום המהלך. הרב כהן סיפר כי פנה לגורמים במשרד הביטחון כדי לקדם את היוזמה, ובמהלך השיחות קיבל הבטחה לסיוע בהקמת המכינה בעיר. לאחר פגישות ותיאומים עם גורמים שונים, נפתחו הדלתות והמהלך יצא לדרך. הרב ציין כי בעיניו מדובר ביוזמה חינוכית חשובה שנועדה לחזק את החינוך לערכים, אחריות ושירות משמעותי בקרב צעירי העיר.
בהמשך סיפר כי ילדותו בשדרות עוצבה במידה רבה על ידי דמותו של אביו רבי יוסף כהן. אביו היה תלמיד חכם, מקובל ומלמד תורה עוד במרוקו, אך עם עליית המשפחה לישראל נאלץ לעסוק בעבודות פשוטות כדי לפרנס את בני הבית. בין היתר עבד כמטאטא רחובות בעיר שדרות, מציאות שלא הייתה קלה עבור אדם שהקדיש את חייו ללימוד תורה.
למרות זאת, סיפר הרב, אביו לא התלונן מעולם והמשיך לשמור על אורח חיים של תורה ויראת שמיים. "היית רואה אותו כל הזמן עם ספר", תיאר, והוסיף כי לצד העבודה הקשה הקפיד אביו על תפילות בזמן, לימוד תורה והתמדה. הדוגמה האישית הזו - של אדם שמצד אחד עוסק בעבודה פשוטה ומצד שני נשאר שקוע בלימוד תורה - הייתה עבורו מקור השראה עמוק שהשפיע על דרכו הרוחנית והציבורית במשך השנים.
אחד הזיכרונות המשמעותיים שעליהם סיפר הרב כהן היה מתקופת נעוריו בתנועת בני עקיבא. בתקופה שבה שימש מדריך בתנועה התלבט סביב סוגיות של צניעות, והחליט לפנות במכתב לראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק. להפתעתו קיבל תשובה אישית מהרב. בתשובתו הדגיש הרב קוק את חשיבות הצניעות ואת האחריות המוטלת על בני הנוער לשמור על קדושת עם ישראל, דברים שלדברי הרב כהן הותירו בו רושם עמוק והשפיעו על דרכו החינוכית.
החלום שהתחיל בילדות
הרב סיפר כי אחת החוויות המכוננות בילדותו התרחשה כאשר היה תלמיד בבית הספר בשדרות. באחד הימים קיבלו התלמידים הודעה כי הרב עובדיה יוסף מגיע למסור שיעור בבית הכנסת המרכזי בעיר, "תורה וחיים". הרב כהן סיפר כי יחד עם כמה מחבריו החליט ללכת לשמוע את השיעור. באותה תקופה כבר נודע הרב עובדיה כגדול בתורה, אך עבור ילד צעיר מהעיר שדרות מדובר היה במעמד מיוחד.
כאשר הגיע לשיעור התקשה להבין את רוב הדברים שנאמרו, אך סיפור אחד שסיפר הרב עובדיה במהלך הדרשה נחרט בזיכרונו. הרב עובדיה סיפר על סיפור חסידי העוסק בבעל התניא ובנכדו, הצמח צדק. במהלך הסיפור תיאר כיצד נערים ניסו להגיע לפעמון שהיה תלוי גבוה, אך רבים מהם נכשלו ונפלו בדרך. רק הצמח צדק הצליח להגיע ולפגוע בפעמון. כאשר שאל אותו סבו כיצד הצליח במקום שבו אחרים נכשלו, השיב כי בזמן שכולם הסתכלו גם למעלה וגם למטה - הוא הסתכל רק למעלה.
הרב עובדיה הסביר את המסר שבסיפור ואמר כי כאשר אדם שואף למעלה ומכוון למטרות גדולות, עליו להתמקד ביעד ולא להביט כל הזמן לצדדים או לחשוש מנפילות בדרך.
הרב כהן מספר כי הסיפור הזה השפיע עליו מאוד כבר באותו ערב. כאשר חזר הביתה סיפר לסבו בהתלהבות על השיעור ועל הסיפור ששמע. "אמרתי לסבא שלי, אני הולך להיות הרב של שדרות". למרות שהיה אז ילד צעיר, אותו מפגש והשיעור ששמע הותירו בו רושם עמוק והיו אחד הרגעים הראשונים שבהם החל לחלום על עתיד של לימוד תורה והנהגה רבנית.