אלכס גרינברג, חוקר זירת איראן במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, רואה במהלכיו האחרונים של הנשיא האמריקאי צעדים הגיוניים בעלי תכלית מבצעית, כלכלית ופוליטית.
בראיון לערוץ 7 מסביר גרינברג את מהלכיו של הנשיא האמריקאי וזאת מבלי להתיימר להבין ולדעת מה קורה בחמ"ל התקיפה של חיל האוויר או בחדר הסגלגל בבית הלבן: "ברור שטראמפ בכוונה משתמש בשיטות פשוטות של לוחמת מידע והטעיה, וטוב שכך. גם לפני התקיפה וגם לפני 'עם כלביא' האיראנים היו בלחץ כי הם לא הצליחו לפענח את טראמפ".
"חשוב לדעת שאם אנחנו מבינים את האסטרטגיה של ישראל וארה"ב, אפשר להיות בטוחים שגם האיראנים והחמאס מבינים אותה וכשמשדרים את האסטרטגיה שלך בשידור חי האויב שומע וידאג לכך שלא תוכל להגשים את היעדים הללו. לכן טוב מאוד שאף אחד לא מצליח להבין את טראמפ", אומר גרינברג המציין כי לפי שעה קיימת הכחשה איראנית בדבר קיומן של שיחות.
בדבריו מציין גרינברג את החשיבות אותה יש לתת לדבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני שהוא למעשה "האדם השני שנותר שיש לו ניסיון אזרחי וצבאי, כי הוא היה מפקד משמרות המהפכה, טייס קרב, ראש עיריית טהרן וראש משטרת טהרן. אנשים כאלה דרושים כדי לנהל את המשטר כשהוא במשבר והוא זה שהכחיש את קיומן של השיחות".
"בכל מה שאנחנו שומעים לגבי משבר הנפט ומשבר הורמוז, התקשורת מייצרת הטעיה והיסטריה בעוד האיראנים לחוצים כי אין להם אמצעים. האיראנים מיצו את מלאי האיומים שלהם. כשיפוג האולטימטום אלפי חיילי מארניס בדרך למפרץ. אני מעריך שמדובר במבצע קרקעי מוגבל כמו תפיסת שטח מסביב למיצרי הורמוז ולהשתלט על האי חארג' כדי למנוע שיגור כטב"מים", הוא אומר ומסביר את חשיבות תפיסת האזורים הללו כחלק מנטרול היכולת האיראנית לפגוע בכלכלת המערב.
"האיראנים לא סגרו את מיצרי הורמוז. הם לא נקטו פעולה פיזית. כשהם רצו לזרוע מוקשים הסינים הזהירו אותם שלא כדאי להם לעשות זאת כי מוקש עלול לפגוע בספינות סיניות. לכן הם מאיימים שיפגעו בכל ספינה שתעבור, מה שיוצר היסטריה בשווקים ומעלה את מחירי הביטוח. אפשר למנוע תקיפות כאלה בכמה שיטות. כדי למנוע מהלך כזה ניתן להשתלט על השטח הסמוך לחוף הים כדי שמפעילי כטב"מים לא יגיעו לשם. ניתן לפרוס שם מערכות תצפית. להבנתי זו המטרה".
גרינברג מעריך כי מהלך קרקעי שכזה יזכה לביקורת מצידה של התקשורת, המכונה בפיו תשקורת, שתטען שמדובר ב"מגפיים על הקרקע" בניגוד להבטחת טראמפ, אך האמת היא שמונח ה"מגפיים על הקרקע" משמעותו הוא הסתבכות מיותרת בנוסח הניסיון להביא דמוקרטיה לעיראק דרך כיבושה של מדינה ללא רצונם של האזרחים. "כאן זה מצב אחר לגמרי. כאן זה מבצע מוגבל להשגת יעד מוגדר".
על סיכויי המו"מ להניב תוצאות כלשהן, הוא מוסיף ואומר כי מאחר ומדובר בתוצאה שתהיה מקובלת על טראמפ אין כל סיכוי שהאיראנים יסכימו לתוצאה שכזו שתיחשב בעיניהם ככניעה.
הוא ממליץ לזכור שבניגוד לתדמית הישראלית למונח 'משא ומתן', לא מדובר בהכרח במנגנון שמוביל לוויתורים ונסיגות לפרטנר הערבי בתמורה לכלום, אלא במהלך מדיני שמתרחש גם במקביל להמשכה של הלחימה, כפי שקורה בין רוסיה ואוקראינה, מו"מ לשחרור שבוים במקביל להמשך המלחמה.
לסיום הוא מוסיף ומעריך כי טראמפ מודע היטב לסיכויים הקלושים שלו להגיע להסדר כלשהו עם האיראנים, ועם זאת הוא פונה בהצהרה על נכונות למו"מ מאחר והוא מבקש להוכיח לציבור האמריקאי, שרובו מתנגד למלחמה, שהוא אכן הפך כל אבן בניסיון לתת לדיפלומטיה לדבר, אך לא נענה ולכן הוא נאלץ להמשיך במערכה הצבאית.