יהושע שני, אביו של סרן אורי שני הי"ד ויו"ר "פורום הגבורה" המאגד מעל 300 משפחות שכולות, פרסם היום (ראשון) הודעה חריפה נגד השקת "יום השיכחון" על ידי "מועצת אוקטובר".
"אחיי במועצת אוקטובר, פונה אליכם מדם לבי", כתב שני. "בלי אבל ובלי הסברים - חציתם את הקווים. אתם מחללים את יום הזיכרון של כולנו. חזרו בכם, חפשו פלטפורמות אחרות למחאה".
שני, שבנו נפל בקרבות הגבורה בישובי העוטף, מבטא בדבריו את החשש של משפחות רבות מפני פוליטיזציה של יום הזיכרון ופגיעה בקדושת היום המאחד את החברה הישראלית.
מנגד, ב"מועצת אוקטובר" הציגו היום את תוכנית המחאה שלהם, הכוללת עצרות זיכרון מול בתי שרים, עצרת מרכזית בתל אביב והדלקת נרות "יִשְׁכַּח" במטרה להציף את מה שהם מכנים "ניסיונות הטיוח של טבח ה-7.10".
עומר ונקרט, שחזר מהשבי, אמר במעמד ההשקה: "מרגע חזרתי אני ממשיך להיות עד להקטנה, השתקה וטיוח הדבר הנורא ביותר שקרה לי אישית, לסובבים אותי ולמדינה שלנו מאז הקמתה. ואני מבין את זה עכשיו - הם רוצים שנשכח.. שמשפחות שלמות שאיבדו את יקיריהם פשוט ישכחו".
עוד הוסיף: "לכל היושבים בממשלה הנוכחית. האחריות היא על המוביל, תמיד - אלה הם חוקי הטבע! לא משנה מה יקרה לי במדינה הזו מהדבר הקטן ביותר לגדול ביותר, לטוב ולרע - האחריות היא עליכם".
במסיבת עיתונאים טעונה, נשא דברים גם רובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן הי"ד. איתי נחטף לעזה ב-7 באוקטובר והוחזר כחלל רק לאחר 760 ימים, "אני עומד כאן היום כי אני מרגיש חובה. לא כי קל לי. אלא כי למשפחות נפגעי ה-7 באוקטובר מגיע קול: וזו המשימה שלי היום".
הוא הוסיף: "אני אגיד לכם למה אי אפשר להתקדם. כי לא קיבלנו תשובות. מה ידעו לפני האסון? מי ידע? מתי ידעו? למה לא פעלו? למה לעזאזל זה לקח 760 ימים להחזיר אותו? איך אדם יכול לסגור פרק שאין לו סוף? איך אני מתאבל כמו שמצופה, כשגורם רשמי של מדינת ישראל לא מוכן לספר לי את האמת האובייקטיבית על האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר? הכאב שלנו תקוע - כי המדינה מסרבת לתת לנו את מה שאנחנו צריכים. תשובות. אחריות. אמת".
הוא הוסיף בחריפות: "נדמה לי הממשלה הזאת רוצה שנשכח. לא בגלל שאמרו את זה - אלא כי ככה הם מתנהגים. לא קמה ועדת חקירה אמיתית. עדיין אין גורם פוליטי אחד שלקח אחריות. עדיין אין מי שקם ואומר: 'אני אשם. אני נכשלתי. אני מצטער'. במקום זה, כולם עסוקים בהישרדות פוליטית. וככל שעובר הזמן, קל יותר להשכיח. הפכנו עבורם לעול. למשהו שמפריע. למשהו ש'צריך להתקדם ממנו'. אבל אנחנו לא נעבור הלאה. 2,200 משפחות שכולות לא יכולות לעבור הלאה. ומה שקרה שם - מה שנכשל שם - חייב להיות מוסבר לעם. כי בלי הסבר, זה יקרה שוב".
חן סיים בפנייה נוקבת לחברה הישראלית: "משפחות החללים השבים לא יכולות להיות טובות רק ליום הזיכרון. אל תשכחו אותו, אל תשכחו אותם, ואל תשכחו מה שלא נעשה".