משפחתו של יהונתן יוסף ברנד הי"ד, שנפל בעזה, חשפה קטע מיומנו האישי שנכתב בערב יום הזיכרון תשע"ז. את הדברים כתב בבית הכנסת במוצב 105 בגבול סוריה, ובהם תיאר מחשבות אישיות על יום הזיכרון, על קודש ועל מסירות למען ישראל.
בראשית הדברים כתב ברנד, "ערב יום הזיכרון תשע"ז, בית הכנסת מוצב 105, גבול סוריה. כמה זמן לא כתבתי, איכשהוא כמעט תמיד אני כותב בבית כנסת ובישיבה. הכתיבה קשורה לקודש".
בהמשך תיאר את הקושי האישי שחווה סביב יום הזיכרון ואת הדרך שבה הוא מתחבר לזכר הנופלים. "יום הזיכרון אני יכול לבכות בשנייה, לא רציתי לראות עכשיו סרט במועדון כי זה היה נראה עלילתי מידי ולא כזה קשור ליום, יכול להיות שגם לא אבל זאת הייתה ההתרשמות מ-2 דקות ובכל מקרה לא הפסדתי כלום", כתב.
עוד הוסיף, "אבל סרטים וכתבות על נופלים אני מאוד מתחבר - החיבור הרגשי הזה לנופלים והוודאות שאני מסכים עכשיו למות למען ישראל וצריך לחיות ככה". לדבריו, "הרצון לא תמיד יחזיק במלחמה ורק שם נבחנים איך מתנהגים אבל זה משהו ענק והוא נקודת אור אצלי".
ברנד כתב גם על תחושת החיסרון שמלווה אותו ועל השאיפה המתמדת להתקדם. "כל ימי עד האחרון שבהם אני ארגיש את החיסרון שבי שאני לא מצליח לחיות ב-100 אחוזים ע"פ הצדדדים האלו אבל אני אעבוד ואבכה על החיסרון כי רק הרגשת החסרון ההכרה בו והצער עליו וכמובן בלי ייאוש ודיכאון שרק הורס יביאו לעלייה מתמדת ובעז"ה אתקדם עוד בשביל לחיות כך. תמיד קשה לי ביום הזה להרגיש שאני מספיק ראוי להם למסירות ולהקרבה שלהם".