המשואה ה-11 בטקס הדלקת המשואות ה-78 הוקדשה הערב (שלישי) לעשרות אלפי פצועי צה"ל במערכה.
ארי שפיץ, לוחם גבעתי שנפצע אנושות בעזה, איבד את שתי רגליו וידו והיה מורדם ומונשם במשך שבועות, השיא את המשואה לכבוד הפצועים ומשפחותיהם.
ארי, שהוגדר כאחד הפצועים הקשים ביותר במלחמה, ייצג בטקס את עשרות האלפים שעבורם הקרב לא הסתיים בשטח האויב, אלא עבר למחלקות השיקום.
המנחים, רותם כהן ומלי לוי, גוללו את סיפור גבורתו של ארי. לאחר שהוקפץ בשמחת תורה, נלחם ארי בעזה עד לרגע שבו התפוצץ מבנה ממולכד שבו שהה עם חבריו למחלקה. האירוע גבה את חייהם של שני מפקדיו, וארי עצמו נפצע באורח אנוש.
לאחר חודש וחצי שבו היה מורדם ומונשם, התעורר ארי למציאות חדשה שבה איבד את שתי רגליו ואת ידו האחת. אולם, כפי שציינה מלי לוי בטקס: "לרגע לא נפלה רוחו של ארי". חמוש באהבת משפחתו וחבריו, יצא למסע שיקום יוצא דופן שהצית תקווה בלבבות רבים.
בנאומו שנשא הקדיש ארי את המשואה לכלל פצועי המלחמה בגוף ובנפש: "אני משיא משואה זו לכבוד עשרות אלפי פצועי המלחמה העוברים מסע שיקום ארוך ומאתגר. לכבוד עמידתם האיתנה במשימה הארוכה והמורכבת של חזרה לחיים. זוהי מלחמה נוספת - וגם בה אין לנו ברירה אלא לנצח".
ארי בחר להודות גם לצוותים הרפואיים בבתי החולים ובבתי השיקום, ולארגונים הפועלים לילות כימים להצלת הפצועים.
כבוגר ישיבות ההסדר, הדגיש ארי את השילוב המלווה את חייו: "לכבוד ישיבות ההסדר שבהן גדלתי, המוכיחות כי תורה ושירות צבאי משמעותי הם שני עמודי תווך המשלימים זה את זה. לכבוד הזכות להיות חלק מהמשימה היהודית והציונית הגדולה בהיסטוריה".