במסדרונות הליכודיאדה באילת, השר עמיחי שיקלי נראה כמי שמרגיש בבית. עבור מי שפרץ לתודעה כחבר כנסת בודד שנאבק בממשלת השינוי, ההתמודדות הראשונה בפריימריז של הליכוד היא סגירת מעגל דמוקרטית.
"זו פעם ראשונה שיש פריימריז שאני מתמודד בהם, זכות גדולה לקחת חלק בבחירות פנימיות," הוא אומר בראיו לערוץ 7. "בעיניי זה חלק מהכוח של תנועת הליכוד ומה שמחזיק אותה בעמדת השפעה דרמטית כמפלגת שלטון לאורך הרבה שנים. הכוח בא מהשטח, אתה שליח ציבור. זה מייצר מעמד אחר לגמרי למושג הזה שנקרא בכלל חבר כנסת".
אל מול הביקורת על "דילים" פוליטיים - שיקלי אינו מתנצל. "זה חלק מהעשייה של השטח ואני לא רואה את הדבר הזה לגנאי, אבל הבסיס הוא דווקא לא דילים. הבסיס הוא איפה נמצא המצביע החופשי שזה עיקר הכוח".
הוא גם הודף בנחישות את הטענות על חגיגות בזמן מלחמה. "אנחנו לא ממש חוגגים, אנחנו עובדים פה מאוד קשה להציג את העשייה והפעילות שלנו. זו עבודה לכל דבר ועניין. הביקורת מהסוג הזה היא תמידית - לא משנה מה נעשה".
כשר המופקד על המאבק באנטישמיות, שיקלי מוטרד מאוד מהמגמות העולמיות מאז השבעה באוקטובר. הוא מצביע על קשר ישיר בין עליית האנטישמיות לבין מדיניות שמאל פרוגרסיבית במערב. "האנטישמיות נמצאת במגמה של התפרצות מאוד קשה, במדינות שבהן יש ממשלות שמאל פרוגרסיביות שפותחות לחלוטין את השערים להגירה מוסלמית", הוא מאבחן.
הזירה הפוליטית הישראלית מספקת לשיקלי הזדמנות לסגור חשבון עם מי שהיה שותפו לדרך, נפתלי בנט. על החיבור המחודש בין בנט ללפיד יש לו דעה נחרצת. "בנט הוא אדם אימפולסיבי, הוא אדם מאוד לחיץ ומאוד מושפע מהדברים שקורים כאן ועכשיו. זה מאוד ניכר שהחיבור הזה נעשה בחיפזון ומהיסטריה. התוצאה מהעובדה שאיזנקוט תפס גובה והוא הרגיש איזושהי חובה למצב את עצמו כראש הגוש".
שיקלי מנתח את מה שהוא מכנה "קריסת החזון של השמאל": "השמאל הוכה שוק על ירך ברמה האידיאולוגית. כל התזה של מסירת חבלי מולדת תמורת נורמליזציה ושלום קרסה, והיא קרסה יותר מכל בשבעה באוקטובר. השבעה באוקטובר זה אירוע שנולד מתוך המסירה של עזה לאויב, מתוך ההתנתקות, מתוך אוסלו".
לדבריו, בגלל הוואקום האידיאולוגי, השמאל מנסה למכור לציבור "ניהול" ו"מקצוענות" כתחליף לערכים. "במקום אידיאולוגיה יש ביורוקרטיה. 'אנחנו באים לתקן'. זו כמובן הזיה".
לבסוף, בסוגיית חוק הגיוס שמעוררת סערה, שיקלי מציג עמדה מורכבת אך עקבית. הוא מזכיר כי בעבר הצביע בעד חוק הגיוס של בני גנץ לבקשתו האישית של האחרון, ומבהיר את תפיסתו הנוכחית. "אני חושב שצעירים חרדים צריכים לשרת בצבא. אני לא רואה שום סתירה בין לימוד תורה לשירות בצבא. הפוך - זה מימוש של מה שלמדת, של מסירות הנפש והערבות ההדדית".
יחד עם זאת, הוא מתנגד לכפייה שתביא להתבצרות חרדית. "אם נלך לגיוס בכפייה יהיה לנו מאוד קשה להביא אותם. כדי לייצר שינוי תרבותי עמוק, צריך ללכת יחד עם המפלגות החרדיות כדי לייצר נוסחה שתאפשר להביא אלפים".