בג"ץ שב לדון הבוקר (שלישי) בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, לאחר שבפברואר ניתן צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה.
הדיון התקיים בפני השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, כשאת הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ מייצג עו"ד דוד פטר, בעקבות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה למהלך.
בדיון הוצגו עתירות של שורת גופים, בהם התנועה לאיכות השלטון, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות, ועד עובדי גל"צ, ההסתדרות ועמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית". לעתירות הצטרפו גם מפקדי התחנה לשעבר, אנשי תקשורת ומשפחות שכולות, ובהן אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנהרגה בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר.
נציגי העותרים טענו כי עבודת הוועדה לבחינת עתיד התחנה הייתה רצופה פגמים, וכי חלק מחבריה הביעו עמדות נחרצות בעד סגירת גל"צ עוד טרם מינויים. בין היתר הוזכרו חברת הוועדה שרה העצני-כהן ואלעד מלכא, שלפי הטענות היו מזוהים עם אג'נדה פוליטית מובהקת התומכת בסגירת התחנה.
עו"ד פטר טען מנגד כי ההליך נבחן בזמן אמת בידי הייעוץ המשפטי וכי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד, מתוך רצון להפריד בין אקטואליה פוליטית לבין מסגרת צבאית. השופט כשר הקשה עליו ואמר כי הטענה עוסקת בהתבטאויות ספציפיות לגבי גל"צ, ולא בעמדות כלליות על שוק התקשורת.
השופט שטיין העלה אפשרות שלפיה עצם קיומן של עמדות מוקדמות אצל חלק מחברי הוועדה מטיל על המדינה את נטל ההוכחה להראות שלא השפיעו על ההחלטה. לדבריו, "אם במהלך טיפול רפואי נפלה שגגה שהיא בגדר רשלנות, הנטל הוא של הרופא להראות שזה לא המקרה".
במהלך הדיון הקריא השופט כשר קטעים ממכתבו של שר התקשורת שלמה קרעי, שבו כתב כי "נפריט את התחנה הפוליטית הזאת", ושאל את נציג המדינה אם מדובר באותו הליך שעליו הוא מגן. פטר השיב כי גם אם שר בממשלה החזיק במניע פוליטי, אין בכך כדי לפסול בהכרח את החלטת הממשלה כולה.
כשר השיב כי לא כל עמדה פוליטית שקולה לאחרת, ואמר, "אם העמדה היא לסתום פיות שלא מוצאים חן בעיני, יש בעיה". לדבריו, כאשר מדובר בסגירת גוף תקשורת בשל ביקורת שהוא משמיע, מתעוררות שאלות מהותיות של חופש ביטוי ושיקולים זרים.
עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה, שייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, טען כי המדינה לא השיבה לטענות המרכזיות נגד הוועדה. לדבריו, ההליך היה חפוז, התשתית העובדתית חלקית, וחברי הוועדה התעלמו מנתונים מקצועיים ומעמדות שהוצגו בפניהם.
הלמן טען עוד כי סגירת תחנת שידור מרכזית תוך חודשיים בלבד מעידה על חריגות ההליך. לדבריו, "הממשלה מחליטה לסגור תחנת רדיו מרכזית תוך חודשיים. כשסגרו את החינוכית נתנו לזה שנה ושלושה חודשים - הבהילות היא עוד סממן שזו לא החלטה רגילה".
עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון טען כי מדובר בהחלטה הנוגעת ישירות לחופש הביטוי ולעיתונות העצמאית בשנת בחירות. מנגד העיר השופט כשר כי עצם העובדה שהבחירות מתקרבות אינה יכולה למנוע מהממשלה לקבל החלטות מדיניות או מנהליות.