בג"ץ קיבל פה אחד את העתירות נגד החלטת הממשלה על סגירת התחנה הצבאית גלי צה"ל. בהרכב שדן בתיק ישבו השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר.
השופטים קבעו כי דין החלטת הממשלה להתבטל "מן הטעם שההחלטה התקבלה על יסוד שיקול זר ופסול: חוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מכך שהשידורים, לתחושתם, מנוגדים לעמדותיהם. בית המשפט השתכנע, עובדתית, כי כך אירע, והוסיף ועמד על כך שהממשלה לא פעלה, לאחר שניתן צו על תנאי, כדי להוכיח אחרת. בית המשפט סבר כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל החלטה בעניין ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית".
השופטים מציינים כי אין להם התנגדות לסגירת גלי צה"ל - אך החלטה כזו צריכה להתקבל בהליך מסודר. "כל השופטים, כל אחד מטעמיו, הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גל"צ לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים, ואף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים".
השופט כשר כתב בהחלטה: "לא ניתן להסכים לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן.
שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
השופט שטיין דחה את הטענה של העותרים לפיה סגירת גל"צ כשלעצמה פוגעת בחופש הביטוי. לדבריו, חופש הביטוי אינו מטיל על המדינה חובה להפעיל תחנת רדיו כדי לאפשר השמעת דעות, ואף להפך שידורי חדשות ואקטואליה מטעם המדינה עלולים בעצמם לעוות את השיח הציבורי.
הוא התייחס למראה של חייל גל"צ במדים מראיין פוליטיקאי וכתב שמדובר ב"עיוות משטרי", שכן לצה"ל, "הצבא של כולם", לא אמור להיות כל תפקיד בשיח הפוליטי, "גם לא תפקיד של מראיין ומשדר".
שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב: "אני חולק לחלוטין על החלטת בג"ץ לפסול את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בתירוץ כי "ההחלטה שהתקבלה על יסוד שיקול דעת זר ופסול", ועל כך שבג"ץ שם את שיקול דעתו מעל זה של שרי הממשלה הנבחרים - שסברו פה אחד שאין מקום לתחנת רדיו אזרחית בעלת תכנים פוליטיים בתוך צה"ל.
מאחר ובג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא", דברי כ"ץ.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי "בית המשפט העליון מבצע הפיכה נגד הדמוקרטיה ומנשל ממשלה דמוקרטית נבחרת מסמכויותיה החוקיות. אם השופטים בגבעת רם בירושלים רוצים להחליט במקום הממשלה, יתכבדו ויקימו מפלגה וירוצו להיבחר לכנסת. השופטים מתנהלים ביהירות אין קץ, ומבטלים בחוסר סמכות החלטות הממשלה הנבחרת.
התנאי של עוצמה יהודית להצטרפות לממשלה הבאה הוא העברת רפורמה משפטית מלאה: הקמת בית משפט לחוקה ושיגור היועמ"שית העבריינית במיידית הביתה", דברי בן גביר.
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב: "בג"ץ משיג את גבולותיהן של הממשלה והכנסת. התשובה צריכה להיות חדה וברורה: לא. איש לא שמכם עליונים על העם ועל נבחריו. על הממשלה להורות לשר הבטחון לבצע את החלטתה לאלתר. ואם כבר, לא ברור גם מדוע יו"ר הכנסת לא נענה לדרישת 25 ח"כים להביא לדיון את ההחלטה הקובעת כי חוקי הכנסת שרירים וקיימים למרות בג"ץ.
אם הממשלה והכנסת לא יתייצבו איתנים לשמור על כבודן ועל כבוד העם הזה אל מול הבריונות המשפטית, מה לנו כי נלין על העם שמאס בהצגה הדמוקרטית בקלפי? אבל אשמים אנחנו… בידינו הדבר", הוסיף קרעי.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי "בג"ץ ממשיך במלחמתו נגד הדמוקרטיה. בהחלטה בנושא סגירת גל"ת הרבה מלל שנועד לשוות תדמית מקצועית להחלטה פוליטית. הצבא לא אמור לעסוק בפוליטיקה, ותחנת רדיו צבאית לא אמורה להיות קיימת, בין אם היא מביעה עמדות פוליטיות לטובת הממשלה או נגדה. ועכשיו בג"ץ פתאום מגלה מחדש את עילת הקסם של 'שיקולים זרים'".
לדבריו "למנות רמטכ"ל כושל שתי דקות לפני בחירות, 'ממשלת השינוי' יכלה לעשות. זה היה סביר ולא היו שם שיקולים זרים. כנ"ל לגבי ההחלטה לא להביא לכנסת את ההסכם עם חיזבאללה - שוב, גם סביר וגם אי אפשר ללמוד מההתבטאויות הפוליטיות של יאיר לפיד על שיקוליו. אבל לסגור תחנת רדיו צבאית כי לא מתאים שהצבא יעסוק בפוליטיקה, במהלך כהונת הממשלה, עם וועדה מייעצת, זה שיקול זר. המדיניות של נבחרי הציבור הפכה להיות שיקול זר. התשובה חייבת להינתן בקלפי".
"הממשלה הבאה תמנה שופטים חדשים, שמבינים שבדמוקרטיה אין תחנת רדיו צבאית ושבדמוקרטיה העם הוא הריבון, גם כשהוא בוחר בממשלת ימין", סיכם רוטמן.