פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת בנימין ומראשי מועצת יש"ע, נזכר כיצד גויס על ידי הרב חנן פורת ז"ל להוביל גרעין התיישבות - במה שהפך לעשרות שנות פעילות למען יהודה ושומרון.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"חנן פורת היה מיתוס. אני ידעתי כמובן מי הוא אבל לא היתה בינינו היכרות. ביום בהיר אחד הוא מגיע אלי ואומר שיש לגרעין אלון מורה, שמוביל את המאבקים, גרעין שנמצא במשבר. 'החלטנו שאתה תרכז אותו', הוא אמר", משחזר ולרשטיין. "הוא לא שאל אותי כלום, לא ראיין אותי, לא ידע מי אני ואומר לי 'אל תדאג, יבחרו אותך ברוב גדול לרכז את הגרעין'. כך נכנסתי לסיפור של ההתיישבות".
לדבריו, לאורך כל הדרך, המטרה היתה החלת ריבונות והשיטות נלמדו ממודל מצליח - תנועת העבודה. "בתחילת הדרך היינו שליחים של תנועה רעיונית שיש לה יעד לאומי וצריך לייצר עבור זה כלים. השימוש בהתיישבות ככלי להחלת ריבונות, הוא חיקוי של תנועת העבודה. לכן גם כל היישובים הוותיקים הם אגודות שיתופיות חקלאיות.
ב-1979 הוקמה המועצה האזורית הראשונה ואני נשלחתי להיות ראש המועצה הראשון. הייתה לי הזכות לשרת את ההתיישבות עד 2008, כ-30 שנים. ניסינו לראות איך לתכנן את היישובים, איפה יש אדמות, איך מייצרים רצף שקראנו לו 'חוצה שומרון התיישבותי'. איך מחברים את אריאל וגוש דן לגוש שילה-עלי והבקעה. ההתיישבות מבחינתנו אמורה להוביל להחלת ריבונות", הוא מוסיף.
לשמחתו, ההתיישבות צמחה והתעצמה במהירות רבה, מעבר לכל דימיון. " חשבתי שהתהליך ההתיישבותי יהיה הרבה יותר ארוך והרבה יותר איטי. מי חלם על 800 משפחות בעפרה? מי חלם שמועצה אזורית מטה בנימין תגיע ל-80 אלף תושבים ותתפצל לעוד מועצות? לא חשבתי שנגיע למצב הזה".
אך מבחינתו ההישג עדיין לא שלם. "נכון לרגע זה, הריבונות עדיין לא הוחלה על יהודה ושומרון. אז כמו מרוץ שליחים, יש את הדורות הבאים שיצטרכו להשלים את המלאכה. היא לא נגמרה.
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"