מדד פעמונים החמישי לחוסן כלכלי נחשף הבוקר בוועידת פעמונים בקריה האקדמית אונו, ומציג בשורה מעודדת לכאורה המלווה בתמרורי אזהרה.
לראשונה מאז שנת 2021, נרשמה בלימה במגמת הירידה המתמשכת בחוסן הכלכלי של אזרחי ישראל. המדד, המורכב משקלול פרמטרים כמו היכולת להתמודד עם זעזועים בהכנסות ותחושת מסוגלות, עומד השנה על ציון של 59.9 מתוך 100, עלייה קלה לעומת 59.4 בשנת 2024, אך נמוך משמעותית לעומת שנת 2021 אז עמד על 66.8.
הנתונים חושפים שחיקה ומגמה מדאיגה בניהול הפיננסי הבסיסי ביותר של משקי הבית בישראל. בעוד שבשנת 2021 רוב מוחלט של הישראלים (66%) העידו כי הם עוקבים אחר ההכנסות וההוצאות שלהם, בשנת 2025 הנתון הזה צנח ל-52% בלבד. ההזנחה הזו מתורגמת ישירות ליכולת החיסכון הלאומית, כאשר רק שליש מהישראלים (34%) מפרישים כיום כספים לחיסכון חודשי, צניחה חדה לעומת 56% שעשו זאת בשנת 2021.
המדד, המבוסס על סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,057 משיבים, חושף פערים בין-דוריים דרמטיים, כאשר דור הביניים (גילאי 35-54) מציג שחיקה מתמדת וצניחה לציון של 57.6. למעלה ממחציתם מוציאים מדי חודש יותר ממה שהם מכניסים, ו-35% מהם נמצאים במינוס כדרך חיים קבועה. מנגד, הצעירים (גילאי 21-34) מציגים השנה תיקון והתחזקות לאחר נפילה חדה בשנת 2024 בעקבות המלחמה, אם כי כמעט 70% מהעצמאים הצעירים העידו כי המלחמה השפיעה לרעה על מצבם הכלכלי או התעסוקתי.
תופעה בולטת נוספת שעולה מהמדד היא העוצמה של הרשתות החברתיות על הכיס הציבורי, ובמיוחד על הצעירים. קרוב לשליש מהישראלים רכשו בשנה האחרונה מוצר בעקבות המלצת משפיעני רשת, ו-81% מתוכם כלל לא תכננו לרכוש אותו מראש. תרבות צרכנית זו מובילה לחובות, כאשר 13% מהמושפעים לקחו הלוואה רק כדי לצאת לחופשה, ו-22% מהצעירים בני 21-24 כבר הספיקו לקחת הלוואה או להיכנס למינוס בתחילת חייהם הבוגרים.
מנכ"ל ארגון פעמונים, צביקה גולדברג, מסר, "נתוני המדד משקפים תמונה מורכבת. קיים חוסר עצום בידע ובכלים שיאפשרו לישראלים להתנהל נכון מבחינה כלכלית. כניסתו של מקצוע החינוך הפיננסי למערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה יכולה להיות נקודת אור, אך לצד האחריות של מקבלי ההחלטות, לציבור הישראלי יש אחריות גדולה הרבה יותר ללמוד להתנהל נכון".