שופטי בג"ץ בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו המליצו לכנסת לשקול לערוך הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה. השופט נעם סולברג שעמד בראש ההרכב אמר כי ייתן לצדדים להגיב בנושא עד ליום ראשון.
"מעל הבחירה עומדת עננה לא רצויה", אמר סולברג כשהוא מנמק את הצעת השופטים לכנסת והוסיף "חלק מההצבעות בעייתיות על פניהן".
בנוסף מתחו השופטים ביקרות על הח"כים ש"פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת - ביצירת כלל חדש שמותר לצלם הצבעה".
סולברג ציין כי הוסיף כי בכוונת ההרכב להוציא צו על תנאי בגין נושא חשאיות ההצבעה - כשהטענות לניגוד עניינים נדחו.
במוקד הדיון עמדו הטענות כי חברי כנסת מהליכוד נדרשו לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד, באופן שפגע בחשאיות ההצבעה, וכן הטענה כי ראבילו מצוי בניגוד עניינים בשל היותו עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראבילו נבחר לפני כשבועיים בבחירות חשאיות במליאת הכנסת. בסיבוב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות לעומת 57 לראבילו, אך לאחר שאיש מהם לא השיג רוב של 61 חברי כנסת נערך סיבוב שני, שבו זכה ראבילו ב-61 קולות לעומת 57 לאלרון.
במהלך הדיון התמקדו השופטים בשאלת הפגיעה האפשרית בחשאיות ההצבעה ובהשלכותיה. השופט נעם סולברג הבהיר כי זו תהיה ליבת הדיון, בעוד השופטת רות רונן תהתה אם כל צילום בקלפי מוביל בהכרח לפסילת הבחירות והעלתה את האפשרות שחברי הכנסת ששינו את הצבעתם בין הסיבובים פשוט שינו את דעתם.
נציגי העותרים טענו כי תיעוד ההצבעה בסיבוב השני נועד לשמש "מבחן נאמנות", וכי העובדה שהתיעוד לא התרחש בסיבוב הראשון מחזקת את הטענה שניתנה הנחיה לצלם. הם הוסיפו כי יש לקבוע כלל האוסר הכנסת מצלמות לקלפי, מאחר שתיעוד ההצבעה יוצר לדבריהם לחץ קבוצתי הפוגע בעקרון החשאיות.
השופטת רות רונן תהתה אם העובדה ששבעה חברי כנסת תיעדו את עצמם רק בסיבוב השני עשויה לשמש אינדיקציה לקיומה של הנחיה. מנגד, נציגת הייעוץ המשפטי לכנסת השיבה כי עצם התיעוד אינו מוכיח שניתנה הנחיה, וכי לאחר בדיקה עם הגורמים הרלוונטיים לא נמצאה ראיה לטענה, מעבר לשמועות.
השופטות רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ הקשו גם על טענת ניגוד העניינים נגד ראבילו ושאלו מדוע אין להסתפק בהסדר ניגוד עניינים שיגביל את עיסוקו בנושאים מסוימים. הם גם תהו מדוע העותרים הקדימו והגישו עתירה לפני שגובש הסדר כזה עם ראבילו.