לאחר נפילתו של סמ"ר נוה חבשוש הי"ד בקרב בדרום לבנון, מצאו בני משפחתו מחברות ויומנים אישיים שבהם תיעד מחשבות ותובנות שכתב במהלך סמינריונים, סיורים ותהליכי הכנה לשירות הצבאי.
בין הדפים נחשפת תפיסת עולם מגובשת של שליחות, אהבת הארץ ורצון לתרום מעבר לנדרש. "אני הולך לשרת בשמחה עצומה, לא משנה איפה בסוף אני אהיה", כתב באחד היומנים. "כדי לעשות ולהשקיע כמה שיותר".
עוד כתב, "יש אומרים שפראייר הוא טיפש כיוון שהוא מאפשר שינצלו אותו ומבצע לבדו מטלות שכולם צריכים לעשות, אבל אני רוצה לעשות ולהשקיע ולהשפיע כמה שיותר, לא משום שמישהו מנצל אותי או מכריח אותי לעשות, אלא מתוך הכרה בחשיבות השירות הצבאי ומתוך ידיעה שבשביל משימות כאלו באנו לעולם".
באחד הקטעים הסביר מהי בעיניו משמעות השירות הצבאי: "זה שאני בצבא זה בשביל היכולת לילדים להיוולד בארץ. להיות חייל בצבא זו זכות, מצווה, זו לא מטלה. אני לא עושה טובה לאף אחד. צריך להיות אדם משמעותי, לא משנה איפה".
ביומן אחר תיאר שיחה על שליחות שנערכה במסגרת אחד הסמינריונים שבהם השתתף לפני גיוסו. כשנשאל איזו דמות מסמלת בעיניו שליחות, בחר באביו, חיים חבשוש.
"הבן אדם הראשון שעלה לי לראש זה אבא שלי", כתב. "השליחות שהוא עושה זו אהבת הארץ. לא רק שלו אישית, אלא גם שבאים איתו עוד אנשים לשליחות שלו. הוא גורם לאנשים לטייל בארץ, לאהוב את הארץ יותר".
את מחשבותיו חתם במשפט שמקבל משמעות מיוחדת לאחר נפילתו: "בעיקרון אנחנו כל הזמן בשליחות. עומדים כדי להקים משפחה יותר טובה, ולהתכונן לצבא בשביל לשרת את המדינה יותר טוב".
נוה חבשוש הי"ד שירת כמפקד טנק בגדוד 52 של חטיבה 401. בני משפחתו מספרים כי הדברים שכתב שנים לפני גיוסו משקפים את הערכים שליוו אותו לאורך חייו - אחריות, נתינה, אהבת הארץ ומחויבות עמוקה לעם ישראל ולמדינת ישראל.
