
חיים חבשוש, אביו של סמ"ר נוה ז"ל שנפל באסון הטנק ביום חמישי שעבר, שיתף הבוקר (שני) בהתמודדות של בתו הקטנה, נסיה, עם האבל הכבד.
"נסיה שהייתה שקטה ביומיים האחרונים ורק שיחקה עם כל מי שהגיע לבקר, אתמול בלילה התפרקה...היא שכבה על הגב במיטה שלנו, צרחה בקול 'נוולי נוולי' והושיטה ידיים למעלה", שיתף חבשוש בפוסט שפרסם בפייסבוק
הוא סיפר כי ליבו יצא אליה בכאב גדול. "שאלתי אותה אם היא יודעת היכן נוה, והיא ענתה שכן. הוא נקבר באדמה אבל הנשמה שלו עדיין מרחפת בשמים.

נסיה בכתה כל כך וכעסה עלינו, למה כולם באים לחבק רק אותנו, אותי, את אמא ואת נועם ואף אחד לא בא לחבק אותה. למה יונית לא הסכימה לה לשבת איתנו מקדימה בזמן הלוויה (המליצו לנו שכך עדיף ואולי לא כל המלצה מתאימה)", הוסיף.
האב סיים בבקשה מהמנחמים של המשפחה. "אנחנו כמובן מבקשים סליחה מנסיה, אבל אם תבואו לבקר אותנו במהלך השבעה, שימו לב גם אליה. אל נסיה. חבקו גם אותה. גם היא אבלה איתנו. גם אם היא פחות בעניין של להקשיב לסיפורים ויותר לשחק, גם לה יש זיכרון עצום ואינספור זמן איכות עם נוה".
אימו של נוה, עינב, סיפרה במהלך ההספד בהלוויה כי גילתה לפני מספר חודשים שהיא בהיריון. "לפני כמה חודשים גילינו שאני בהריון. זאת הייתה הפתעה גמורה. לא הבנו איך בגיל 46 אשא בתוכי את ההיריון הזה, חשבנו מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. ומאז שהקצינים דפקו בדלת ובישרו את הבשורה, בתוך החושך הגדול שנפל על חיינו, אני נושאת בתוכי חיים חדשים. כשנלקח לי ילד אהוב, הבן היחיד שלי, בין החיים יש בתוכי פעימת חיים שמכריחה אותי לקום בבוקר ולהמשיך לחיות", שיתפה האם.
היא הוסיפה "ההיריון הזה לא קל עבורי, הוא התחיל בקושי והמשיך בימים שבהם הלב שלי נשבר לרסיסים. אבל אני מבטיחה לך, נווה, שאשמור עליו מכל משמר. אולי כי אין לי כוח לאבד ילד נוסף, ואולי כי זו המתנה הקטנה שהשארת לי. מאז שעות הבוקר ביום חמישי היו לי כאבים חזקים כמו צירים, כאילו הגוף הרגיש והתכונן לפרידה ממך.
נווה שלי, אני מבקשת ממך היום בקשה אחרונה של אמא: תשלח לי כוח, תעזור לי לקום בבוקר גם בימים שלא ארצה לקום. תעזור לי להיות האמא שנועם ונסיה צריכות עכשיו. תעזור לי לגדל אותן בשמחה ובאמונה, גם כשאני מרגישה שהלב שלי נשבר איתך. וכשתגיע לעולם אחותך הקטנה, תבקש עליה רחמים מלמעלה, תלווה אותה, תגן עליה, תעזור לי להיות אמא טובה גם בעבורה. תשמור בבקשה על הסבים והסבתות, על האחיות שלך, על אבא ועל כל המשפחה שלך שמתגעגעת ואוהבת אותך כל כך. תן לנו כוח לשאת את הכאב הזה ולהמשיך את החיים כשחלק מהלב שלנו לא נמצא. לפני שאני נפרדת ממך, אני רוצה להגיד לך תודה על הזכות להיות אמא שלך. אתה תהיה הבן שלי לנצח. אל הנער הזה התפללתי, ועל הנער הזה אמשיך להתפלל, לאהוב ולהתגעגע כל ימי חיי. ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך" סיימה האם את הספדה.