מייסד פודקאסט "על המשמעות" תמיר דורטל חוזר בריאיון לד"ר חנה קטן אל תחילת הדרך - אל הילד שגדל בבית חילוני-מסורתי, אל השאלות הראשונות על היהדות ואל התהליך האישי שהוביל אותו לשינוי עמוק בזהותו ובתפיסת עולמו.

"אני לא יודע להסביר מאיפה זה הגיע", הוא אומר, "אבל כבר בגיל 12 החלטתי לשמור כשרות. הרגשתי שמשהו ביהדות הוא לא רק פולקלור, אלא הרבה יותר מזה".

לדבריו, אחת מנקודות המפנה הייתה לימוד פרקי אבות לקראת בר המצווה: "כשקראתי את המשנה 'על שלושה דברים העולם עומד - על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים', שאלתי את עצמי אם התורה היא באמת מרכז החיים או רק מסורת תרבותית. הרגשתי שהדברים לא מסתדרים עם אורח החיים שחייתי בבית".

גם לימודי התנ"ך בבית הספר, לדבריו, עוררו אצלו תחושת ניכור: "פעם אהבתי ללמוד תנ"ך, ואז פתאום הכול הפך לדיון בביקורת המקרא. הרגשתי שלוקחים ממני את הדבר שאהבתי".

המפגש עם חיילי ישיבות ההסדר במהלך שירותו הצבאי השפיע עליו לא פחות: "הייתי מפקד של חיילי הסדר, וראיתי שהם פשוט לא משקרים. אם הם אמרו שבדקו משהו - הם באמת בדקו. הייתה שם אמינות, אחריות ומשמעת. אמרתי לעצמי, 'יש לאנשים האלה אלוהים', וזה ניכר גם בהתנהלות היומיומית שלהם".

בהמשך, מספר דורטל, התרשם גם מן האווירה המשפחתית ביישובי רמת הגולן: "ראיתי ילדה בת ארבע שלוקחת אחריות על אחיה הקטן, והבנתי שיש כאן תרבות אחרת של אחריות ושל חינוך".

דורטל מספר כי במשך תקופה ארוכה עמד "על הגדר": "אמרתי לעצמי שאני עדיין לא מאמין, אז איך אפשר להניח תפילין או לשמור מצוות באמת? בסופו של דבר פגשתי בחורה דתייה, ובדייט הראשון היא אמרה לי בפשטות שזה לא יוכל להתקדם. באותו רגע הבנתי שאני צריך להחליט אם אני באמת נכנס לעולם הזה. קיבלתי על עצמי שבת, כשרות ותפילה".

בהמשך הגיע למכון מאיר, שלדבריו העניק לו אפשרות ללמוד תורה מבלי לעצור את חייו. "הבנתי כמה כוח יש ללימוד שמונגש ברשת, וזה היה אחד הדברים שהעניקו לי השראה להקים את 'על המשמעות'".

בהמשך הריאיון עובר דורטל מן הסיפור האישי אל הזירה הציבורית. לטענתו, הימין בישראל סובל ממחסור במוסדות אזרחיים ובתשתיות תקשורתיות: "לשמאל יש אקוסיסטם שלם - תקשורת, מכוני מחקר, ארגוני חברה אזרחית ויכולת להדהד מסרים. בימין זה כמעט לא קיים. לא מספיק לבחור אנשים טובים; צריך לבנות מערכות שיודעות להשפיע על דעת הקהל לאורך זמן".

דורטל מתייחס גם למערכת הפוליטית וקורא לציבור לבחון מנהיגים על פי מעשיהם ולא על פי סיסמאותיהם: "אל תבחרו במי שמרגש אתכם ביותר, אלא במי שאתם חושבים שיעשה הכי פחות נזק ויעמוד בלחצים. פוליטיקאים מושפעים מאוד מהתקשורת ומהשיח הציבורי, ולכן חשוב שתהיה גם תקשורת ימנית חזקה שתדע להציב דרישות ולבקר כשצריך".

לדבריו, גם אישי ציבור המזוהים עם המחנה הלאומי זקוקים לגיבוי ציבורי מתמשך כדי להמשיך לקדם את מדיניותם.

לקראת סיום השיחה נשאל דורטל על מבטו לעתיד. למרות הקשיים, הוא מבקש לסיים בנימה אופטימית: "השבעה באוקטובר היה אסון נורא, אבל הוא גם פקח את עיניהם של רבים בישראל לגבי האיומים שאנחנו מתמודדים איתם. אני חושב שיותר אנשים מבינים היום את המציאות ואת הצורך לחזק את מדינת ישראל. עכשיו האחריות שלנו היא לבנות חברה חזקה יותר - לא רק באמצעות פוליטיקה, אלא גם באמצעות חינוך, תקשורת, מוסדות ועשייה ציבורית ארוכת טווח".