מסמכים העוסקים בקשרי חמאס וחזבאללה, שנותחו בידי חוקרי מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, שופכים אור על האופן שבו תפס יחיא סינוואר את שיתוף הפעולה עם חזבאללה בשנים שקדמו למתקפה.
מהחומרים שהביא הבוקר דורון קדוש בגלי צה"ל עולה כי סינוואר לא הסתפק בתרחיש אחד, אלא הציג בפני מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה כמה חלופות שונות למערכה אפשרית נגד ישראל, מתוך הנחה שבכל אחת מהן ייטלו חלק גורמים נוספים בציר האזורי.
לפי המסמכים, סינוואר העלה בפני נסראללה גם תרחישים צנועים יותר, שבהם המעורבות של חזבאללה ושל זירות נוספות הייתה חלקית בלבד. אולם גם באותם תרחישים נותר עיקרון אחד קבוע - סינוואר ראה בגבול ירדן זירה מרכזית במערכה העתידית, ולא רק בגבול לבנון או ברצועת עזה.
כבר ביוני 2022, כך עולה מהמסמכים, ביקש סינוואר לבסס תרחיש שלפיו כוחות גרילה יפלשו לשטח ישראל גם מסוריה וגם מירדן. מבחינתו, הרחבת זירות הלחימה הייתה אמורה להקשות על ישראל להתמודד עם המערכה ולהעמיס עליה איומים מכמה כיוונים בו-זמנית.
לפי ההתכתבויות, נסראללה קיבל את הרעיונות בחיוב. הוא אמר כי מדובר ב"תרחיש מציאותי שניתן להגשים", והוסיף כי בכוונתו להעלות את הסוגיה בפני המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כדי לקבל את אישורו. עם זאת, מהמסמכים עולה כי בכל התרחישים שנדונו בין חמאס לחזבאללה לא תוכננה הצטרפות ישירה של איראן ללחימה, והיא הייתה אמורה להישאר מחוץ למערכה.
ההתכתבויות מלמדות, לפי הניתוח, כי סינוואר יצא מהמפגשים ומהמגעים עם תחושת ביטחון הולכת וגוברת. הוא התרשם כי נסראללה נכון להצטרף לעימות רחב, וכי קיימת נכונות מצד חזבאללה לקחת חלק משמעותי במערכה כאשר זו תיפתח.
שנה לאחר מכן, ביוני 2023, כינס סינוואר את הלשכה המדינית של חמאס בעזה והציג בפני המשתתפים את הערכתו המעודכנת. באותו דיון אמר, "בתקופה האחרונה הצלחנו לפעול היטב ולהוציא את חזבאללה והאיראנים מ'המצב של צריבת התודעה' שלהם מאז 2006 בדאחייה. כעת לאיראנים וחזבאללה יש מוכנות...". לפי המסמכים, הדברים שיקפו את אמונתו כי חל שינוי בתפיסת הצד השני וכי קיימת נכונות גדולה יותר להשתלב בעימות רחב עם ישראל.
גם בחודשים שלאחר מכן לא השתנתה הערכתו של סינוואר. באוגוסט 2023, כחודש וחצי בלבד לפני המתקפה, נשא דברים בפני מועצת השורא של חמאס ונשמע בטוח אף יותר כי התוכנית שגיבש תתממש. באותו דיון אמר, "אנו בטוחים כי אם תפרוץ המערכה הגדולה האסטרטגית, אם ירצה אללה, תיפתחנה חזיתות רבות נגד האויב הזה".
אלא שבמקביל לאופטימיות שהפגין סינוואר, בתוך חמאס נשמעו גם הערכות זהירות יותר. מסמך של המודיעין הצבאי בארגון, שנכתב באותם ימים, הזהיר מפני "מחסום פסיכולוגי" הקיים אצל חזבאללה. לפי אותו מסמך, בארגון הלבנוני היו גם היסוסים באשר להצטרפות למערכה רחבת היקף, והערכות אלה הציגו תמונה מורכבת יותר מזו שהציג סינוואר בפני הנהגת חמאס.
למרות האזהרות שעלו מתוך מנגנוני המודיעין של הארגון עצמו, נראה כי סינוואר לא שינה את תפיסתו. מהמסמכים עולה כי הוא המשיך להיות משוכנע שנסראללה יצטרף אליו כאשר תיפתח המתקפה, וכי חזבאללה יממש את ההבנות שנדונו בין הצדדים.
לפי המידע שפורסם, עם פתיחת המתקפה, בשעה 6:29, שלח סינוואר מכתב לנסראללה. במכתב התנצל על כך שלא עדכן אותו מראש על העיתוי המדויק של פתיחת המתקפה, וביקש ממנו להצטרף באופן מיידי ללחימה. "אנו מבקשים תמיכה ועזרה", כתב, ובהמשך ביקש, "עליכם למהר ולקחת חלק ... בהפצצה מרוכזת באמצעות רקטות ... והתחלת מתקפה קרקעית גדולה".
לפי הפרסום, המכתב נחשף לאחרונה בידי בן כספית. תוכנו מלמד כי בשעות הראשונות של המתקפה ביקש סינוואר להרחיב במהירות את הלחימה לחזית הצפונית, מתוך ציפייה שחזבאללה יפעיל כוח משמעותי במקביל לפעולות חמאס.
אלא שלפי הניתוח, המציאות התפתחה באופן שונה מזה שסינוואר ציפה לו. אם עד אותו רגע היה משוכנע שנסראללה יעמוד לצדו עם פתיחת המערכה, הרי שבשעות שלאחר מכן התברר כי הסיוע שלו ציפה לא הגיע. רק כעבור יממה הצטרף חזבאללה ללחימה, וגם אז, לפי הפרסום, היה מדובר בסיוע סמלי יחסית ולא במתקפה רחבה כפי שסינוואר קיווה שתתרחש.
לפי הניתוח, הפער בין הציפיות של סינוואר לבין מה שאירע בפועל בולט במיוחד לנוכח ההתכתבויות והדיונים הפנימיים שקדמו למתקפה. בעוד שסינוואר סבר כי פתיחת המערכה תוביל באופן כמעט אוטומטי לפתיחת חזיתות נוספות, בפועל התרחיש שעליו בנה לא התממש במלואו.
הפרסום מסכם כי מתקפת 7 באוקטובר הייתה טבח וכישלון חסר תקדים, אולם לפי ההערכה המובאת בניתוח, אילו חזבאללה היה מצטרף למערכה באופן שבו סינוואר תכנן וקיווה, היקף האירועים היה עלול להיות גדול בהרבה. לפי אותה הערכה, הימנעותו של חזבאללה מפתיחת מתקפה רחבה כבר בתחילת הלחימה מנעה תרחיש של מתקפה רחבת היקף על יישובי הגליל.