
פרופ' יובל אלבשן, בעבר דקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, משתתף גם הוא בסדרת הראיונות שבה אנחנו מבקשים לאתר את הרגע הראשוני בו גורם כלשהו בחר לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה באשמת שוחד, המתבררת כאשמה חסרת בסיס שבגינה מדינה שלמה נסחפה לקרע אדיר, הוצאות עתק, מערכות בחירות וכאוס שלטוני וחולאים נוספים.
פרופ' אלבשן מבהיר כבר בפתח דבריו כי אינו מהסבורים שמאחורי הולדת המשפט עומדת אך ורק שאיפה להדחת נתניהו. "אני לא בטוח שזה נכון", הוא אומר כמי ש"מודע לאיך העניינים מתגלגלים".
לדבריו לו היו הגורמים הרלוונטיים מעוניינים בהרשעת נתניהו הם היו מתמקדים בתיק אלף הנחשב לוודאי ופשוט יותר, אך סברתם הייתה, ואלבשן סבור שהם צודקים בכך, כי מאחר ומדובר באישומים חדשים שמעולם לא נאכפו על קודמיו, ולכן ללא עבירה חזקה יותר כמו עבירת שוחד, לא ניתן יהיה להגיע למשפט, "ולכן הם היו צריכים את אבן הראשה שנקראת שוחד".
אלבשן מבהיר כי מראשית הדרך היה ברור שקיימת בעיה בטענת השוחד. "זה היה ברור לאנשים בתוך צוות הפרקליטות והבעייתיות הזו עלתה שם אבל הופעל לחץ על האנשים להתיישר, ואת זה אנחנו יודעים מדבריהם של רז נזרי, אז המשנה ליועמ"ש, ואחרים. במעגלים אחרים, שבאחד מהם גם אני הייתי כחלק מצוות המומחים החיצוני שליווה את מנדלבליט, היה ברור שיש כאן משהו תקדימי שהוא מאוד לא בטוח".
במציאות שכזו, האופציה השניה הייתה לוותר על טענת השוחד ולבחור בנתיב הקל, אך להסתכן בכך שהטענות תהיינה קלות מדי, לא תכלולנה קלון, ולכן לא מספיק חמורות באופן שמצדיק את כל סערת המשפט, מה שיסתיים בקול ענות חלושה. "הבינו שחייבים את השוחד ובנו את השוחד. אלשייך אמר את אחת האמירות האומללות שיכול לומר מי שאמור לייצג את שלטון החוק, שלא ציפינו שנתניהו יאבק מבפנים. זו אמירה מאוד בעייתית כי היא חלק משיטת המאפיוזיה שיש לנו בפרקליטות ובמשטרה, להגיש כתב אישום ולא משנה אם זה נכון או לא נכון ואתם תשלמו כזה מחיר עד שנביס אתכם בצורה של כוח. עושים את זה כל הזמן לאנשים פחות ידועים ומפורסמים. כך הם הגיעו לעניין השוחד".
מוסיף פרופ' אלבשן ומציין את משמעות קריאתם של השופטים לפרקליטות למשוך את עבירת השוחד, זו אמירה מאוד חריגה והיא לא הייתה נאמרת אם הם לא היו משוכנעים בכך. הפרקליטות הייתה צריכה לעשות חושבים, אבל לא עשו גם בגלל שיקולים זרים שנמצאים באזור של היועמ"שית ועוזריה שאת ההחלטות שלהם אי אפשר להבין אלא משיקולים זרים, וגם בגלל חוסר מקצוענות. היועצת הזו לא מבינה במשפט פלילי", אומר אלבשן ומספר כי לפני מינויה לתפקיד פנה גדעון סער, אז שר המשפטים, להתייעצות עם מספר אישים ובהם אלבשן עצמו, והיה ברור שהיא מתמנה לתפקידה בהבנה שתפקיד הייעוץ המשפטי יפוצל וממילא לא נדרשת ממנה מומחיות פלילית.
בשורה התחתונה סבור פרופ' אלבשן כי כעת קשה מאוד יהיה לסגת מאישום השוחד, על אף בקשת בית המשפט, זאת משום שמי שהגיש את האישום כבר אינו בתפקיד, ומי שנמצא בתפקיד, כלומר היועמ"שית הנוכחית, אינה מי שהגיש את האישום ואינה מספיק יודעת ומבינה בתחום הפלילי.
בעיני אלבשן עצם העובדה שמי שהגישו את כתב האישום אינם עוד בתפקיד ולמעשה פרשו מתפקידם, היא שערורייה בפני עצמה. בהקשר זה מזכיר אלבשן את שי ניצן ואת ליאת בן ארי שפרשה וניתן היה למצוא סידור שישאיר אותה בתפקיד עד להשלמת המשפט. "במשפט דרמטי שכזה, אולי החשוב בתולדות המדינה מבחינת ההשפעה שלו, משפט שהוביל לקרע בעם, לבחירות, אולי גם לרפורמה שהובילה למלחמת אחים שהובילה לשבעה באוקטובר, לא יכול להיות שבתיק כזה אנשים מעבירים את התיק מיד ליד. כמי שעוסק 34 שנים במשפטים ומלמד בעיקר משפטים גדולים ששינו עולם ומדינה, אני לא מכיר מצב שבו התובעים פרשו ובאו אנשים במקומם".
הדבר משמעותי, אומר אלבשן, מאחר ואם בן ארי הייתה עודה בתפקיד הייתה לה היכולת להחליט על נסיגה מסעיף השוחד. במצב הנוכחי, כאשר "ילדיה" ו"נכדיה" המשפטיים הם מחליפיה ומחליפי מחליפיה, אין מי שיוכל לקחת אחריות ולקבל החלטה שכזו.
על דבריו אודות הלחצים שהופעלו על מנת להכניס לאישומים גם את עבירת השוחד כדי שהתיק לא יסתיים בקול ענות חלושה, שאלנו את פרופ' אלבשן מי להבנתו אחראי לאותם לחצים, למעשה שאלת המפתח אותה אנחנו מבקשים לברר. "ישבו בחדר מנדלבליט, שניסה מאוד לנטרל את שלטון היחיד של שי ניצן ואנשיו", משיב אלבשן וקובע "בחדר הזה זה הוחלט".
לשאלתנו אם ניתן להבין ששי ניצן הוא שהורה על כך גם מדבריו שתקדים אישום השוחד על סיקור אוהד צריך להתחיל ממקום כלשהו ומתחילים עם נתניהו, וגם מדבריו של מנדלבליט על כך ששי ניצן אוחז בגרונו, משיב אלבשן ואומר כי אינו יודע שכן כמובן הוא עצמו לא היה באותו חדר שממנו יצאה ההחלטה הזו.
על שי ניצן אומר אלבשן כי הוא "בניגוד לאחרים יודע משפטים. הוא חכם מאוד. למרות שהוא בא ממקומות אחרים הוא מבין במשפט פלילי, אבל הוא לא היה לבד שם. היו שם 23 פרקליטים בכירים שהחליטו". בהתייחס לאופן בו מתקבלת החלטה כזו בחדר שכזה עם בעלי תפקידים שכאלה, משלב פרופ' אלבשן גם אלמנטים מתחום הפסיכולוגיה: "יש השפעה של מחשבה אחידה ואפקט העדר. כל אלה בוודאי קורים בתיק הזה".
"משפט הוא לא מדע ויש אמוציות אישיות, יש את מי שמאתגרים וסולחים לו ויש מי שלא. צריך לזכור שמנדלבליט עבר לחץ מאפיוזי של קבוצה אלימה ברחוב שרדפה אותו, הפגינה מול הבית שלו, בבית הכנסת ובסופר מרקט שלו. אני לא יודע אם זה השפיע עליו. אני מכיר אותו כאדם ישר, אבל יש השפעות תת מודע. כל זה יחד הוביל לסיפור הזה".
ועם כל זאת סבור פרופ' אלבשן שבכוחה של גלי בהרב מיארה למשוך את סעיף השוחד דווקא משום שהיא "כל כך נגד הממשלה, כל כך אנטי וההחלטות שלה כל כך תמוהות, אין מי שחושד בה שהיא בעד הממשלה ולכן היא כן יכולה, אבל אנשים שסביבה חלקם של מנדלבליט וחלקם לא מבינים בפלילי וחלקם בגלל התחלופה שבעיניי היא שערורייתית של בעלי התפקידים, זה מקשה עליה".
"ברור שנתניהו יזוכה בשוחד. אין אפשרות אחרת. הסיבה היחידה להמשיך היא פחד מהרחוב. אותן פלנגות שרצו אחרי מנדלבליט ירוצו גם אחרי מיארה. הפלנגות יצאו מולה אם היא תחליט החלטה שלא לרוחם. לא צריך להתרשם מהשלטים שתומכים בה", אומר אלבשן וחותם בהיבט החברתי של האירוע כולו: "חשוב להבין שאם זה קרה בתיק של ראש ממשלה שיש לו משאבים וכוח, תחשבו מה קורה לאנשים הלא ידועים, כמה קל לאנשי הפרקליטות והמשטרה להרוס חיי אנשים בניגוד לרעיון חזקת החפות ולתפיסה שצריך להוכיח מעל לכל ספק סביר".
פרק ראשון: מי אחראי ל"תפירת" משפט נתניהו? עו"ד הרב ד"ר חיים שיין
פרק שני: כך נגררנו למשפט נתניהו. עו"ד ליאור קצב
פרק שלישי: אלו מתכנני הפלת נתניהו דרך המשפט. עו"ד כנרת בראשי
פרק רביעי: 'קראתי את האישום נגד נתניהו והזדעזעתי'. הרב יואל בן נון
פרק חמישי: כך התגייסה המערכת לייצר תיק לנתניהו. עו"ד יורם שפטל

