ראש רשת נעם צביה הרב שמחה ויסמן, שוחח עם ערוץ 7 במהלך כנס "היינו כחולמים" שנערך בירושלים, ואמר כי תפקידו המרכזי של החינוך הוא לאפשר לתלמידים ולאנשי החינוך לחלום ולהפוך את החלומות למציאות.
"זה היום הכי משמח", הוא אומר כשהוא מתבונן באלפי אנשי החינוך שהתכנסו מכל רחבי הארץ. "באים מכל הארץ - מורים, מנהלים ואנשי צוות. זה אירוע חלומי. 'היינו כחולמים' כפשוטו".
אלא שבניגוד למה שנהוג לחשוב, בעיניו חלומות אינם עומדים בניגוד לעשייה מעשית. להפך. "אנחנו מאוד פרקטיים", הוא מדגיש, "אבל אין מורה, ובוודאי אין מחנך, שלא חולם חלומות. אנחנו מעבדה של חולמי חלומות". לדבריו, תפקידה של מערכת החינוך אינו רק ללמד ידע, אלא להפוך חלומות למציאות - אצל אנשי הצוות, אצל התלמידים ואצל בתי הספר עצמם.
"גם התלמידים חולמים", הוא אומר בחיוך. "התפקיד שלנו הוא לאפשר להם להוציא את החלומות האלה החוצה". בעיניו, לא פעם דווקא הצעירים מצליחים לפרוץ גבולות שמבוגרים כלל לא העלו על דעתם. "אנחנו רואים חבר'ה צעירים שפורצים עולמות שלא חשבנו עליהם. המשימה שלנו היא לא לחסום אותם, אלא לתת לחלום שלהם קרקע לצמוח עליה".
את שם הכנס, "היינו כחולמים", הוא קושר גם להמשך הפסוק - "כאפיקים בנגב". בעיניו, זהו דימוי עמוק למערכת החינוך כולה. "האפיקים מגיעים ממקומות שונים, מזוויות שונות, בהפתעה, ומתנקזים למקום אחד", הוא מסביר. "כך גם הרשת שלנו. תלמידים, מורים וקהילות מגיעים מרקעים שונים, אבל כולם נפגשים סביב ערכים משותפים של תורה, חינוך, שיח ויצירה".
לדבריו, דווקא המגוון הרחב של מוסדות הרשת הוא אחד ממקורות הכוח שלה. "לא הרי מעלות וצפת כהרי דימונה ואילת", הוא אומר. "כל מקום מביא את האופי שלו, את האתגרים שלו ואת הציבור שלו. אנחנו משתדלים להיות פתוחים לכל המגוון של עם ישראל, מבלי לוותר על הזהות והערכים שמובילים אותנו".
השיחה מגיעה גם לאתגרי הדור - הרשתות החברתיות, השינויים התרבותיים והמורכבות שאיתה מגיעים בני הנוער אל הכיתה. הרב ויסמן אינו מתעלם מהקשיים, אך מבקש להסתכל על התמונה הרחבה. "אנחנו לא בורחים מהאתגרים", הוא אומר. "אבל אנחנו רצים למרחקים ארוכים. צריך סבלנות. לפעמים אתה מסתכל על תלמיד היום ורואה משהו אחד, ואחרי עוד שנה או שנתיים אתה מגלה אדם אחר לגמרי".
לדבריו, מלחמת חרבות ברזל המחישה יותר מכל את העוצמה הטמונה בדור הצעיר. "הדור הזה הוכיח את עצמו", הוא אומר. "ראינו צעירים שהפתיעו את כולנו. התלמידים הראו חוסן יוצא דופן, וגם אנשי החינוך נשאו על כתפיהם עומס עצום - הם דאגו למשפחות שלהם, לקרובים שבמילואים או בחזית, ובמקביל המשיכו להחזיק את בתי הספר ואת התלמידים. זו שליחות אדירה".
בסיום דבריו הוא מבקש להותיר את אנשי החינוך עם מסר של אמונה. לא אמונה נאיבית שמתעלמת מהמציאות, אלא אמונה בכוחו של החינוך לשנות חיים. "יש לדור הזה חוסן", הוא אומר. "עם כל האתגרים והמורכבויות, יש בו כוחות גדולים. אם נאמין בהם, ניתן להם לחלום ונמשיך ללוות אותם בסבלנות - הם יצמחו, ואנחנו נצמח יחד איתם".