במהלך כינוס ועידת הימין של תנועת "תקומה", קיבל אליאב ליבי, ממייסדי איגוד החוות ואביו של הלוחם דוד הי"ד שנפל בקרבות ברצועת עזה, את "אות הציונות" לשנת 2026.
האות המכובד הוענק לו על ידי פרופ' טליה איינהורן, כהוקרה מיוחדת על פועלו ותרומתו המשמעותית להרחבת מפעל החוות החקלאיות.
בנאומו, הציג ליבי תפיסה לאומית רחבה המבוססת על העשייה בשטח בשנים האחרונות, וקרא לשינוי תפיסתי מוחלט ביחס לעתיד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון.
"בימים שבהם אנחנו זוכים לראות בעיניים את מה שדורות חלמו עליו והתפללו אליו, ארבע השנים האחרונות מבהירות לנו מעל לכל ספק עד כמה משמעותית ממשלת ימין ציונית ועל מלא-מלא. הנביא ירמיהו אומר: 'בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על ידי מונה". באמת בימים אלו אנו זוכים לראות בכל מרחבי יהודה ושומרון עדרים-עדרים, כי נבואות הגאולה אינן רק נבואות נחמה, אלא תוכנית עבודה סדורה שאנו זוכים לקיים", אמר ליבי.
הוא הציג נתונים מספריים על אודות היקף השליטה הקרקעית שמייצר מפעל החוות ביהודה ושומרון. "מפעל החוות בממשלה הזו מצליח להכפיל את עצמו ומחזיק היום בפועל מעל למיליון דונם. שתבינו - השטח הזה גדול פי חמישה מתפיסת השטח של כל יישובי יהודה ושומרון יחד. בשקט, בלי כותרות ובלי רעש, עוד עדר יוצא למרעה, עוד דרך נפרצת, עוד כרמים ניטעים ועוד מאות אלפי דונמים נשמרים. כך, צעד אחר צעד, חוזרת ארץ ישראל האהובה לידי בניה".
הוא ביקש להדגיש כי אות הציונות שבו זכה אינו פרס אישי, אלא שייך למעשה לקהילה שלמה של שותפים, משפחות חלוציות ואלפי תורמים המאמינים בדרך זו ומאפשרים את קיומה יום-יום. "האות שמוענק כאן היום הוא הרבה יותר מהוקרה לאדם כזה או אחר. זהו אות הוקרה למפעל שלם, למאות משפחות שבחרו לחיות חיים של שליחות, לרועים, לחקלאים, למתנדבים ולאיגוד החוות שמוביל את המפעל האדיר הזה במסירות אין קץ, ול-21 אלף השותפים שתורמים לקרן החוות בכל חודש. זוהי עוד הוכחה שהעשייה שלנו היא עשייה בשם ציבור שלם ולא של אנשים פרטיים".
לסיום, שלח ליבי מסר נחרץ להנהגה הלאומית וקרא לביטול מוחלט של ההסכמים ההיסטוריים שהגבילו את הריבונות היהודית. "מכאן, מוועידת הימין, אני קורא: הגיע הזמן לבטל את החלוקה המופרכת הזאת, למחוק את חרפת אוסלו, הלוא היא חטא המרגלים של דורנו, ולראות בכל המרחבים הפתוחים של יהודה ושומרון את מה שהם באמת: חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, שיש לחזק בהם את ההתיישבות, את החקלאות ואת האחיזה הישראלית. כי איפה שתעבור המחרשה, שם יעבור הגבול. באוסלו החריבו והרסו - ואנו באנו לבנות ולתקן".
