במשך שנים התנהל הוויכוח סביב לימודים אקדמיים בהפרדה כמעט מתחת לרדאר. אלא שהחוק שאישרה הכנסת להרחבת האפשרות ללימודים נפרדים גם בתארים מתקדמים הפך את הסוגיה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בשיח הציבורי.
בזמן שמבקרי החוק מזהירים מפני "הדרה" ו"הפרדה", ד"ר מלכהלי בלוי חנוכה מציגה תמונה אחרת לחלוטין: לא מאבק נגד האקדמיה, אלא מאבק על הזכות להשתלב בה מבלי לוותר על אורח החיים.
בריאיון לפודקאסט של ערוץ 7 עם עו"ד אודליה קדמי, מציגה בלוי חנוכה תפיסה סדורה, המבקשת להפוך את הוויכוח כולו על ראשו. מבחינתה, השאלה איננה האם תהיה הפרדה, אלא האם מדינת ישראל מוכנה לאפשר לכל אזרח ללמוד בדרך המתאימה לו.
"זה לא חוק חדש", היא מזכירה כבר בתחילת השיחה. "זו הרחבה של חוק שקיים כבר משנת 2007. כמעט עשרים שנה יש מסלולים נפרדים לתואר ראשון - והשמיים לא נפלו".
במקום לראות בהפרדה מחסום, בלוי חנוכה רואה בה דווקא שער כניסה. היא מציגה נתונים שלפיהם מספר החרדים הלומדים במסלולים הנפרדים לתואר ראשון זינק בתוך עשור מכ-6,000 לכ-19,000 סטודנטים, אך מדגישה שגם היום מדובר בשיעור קטן מכלל הסטודנטים בישראל.
אלא שלדבריה, הבעיה איננה רק מספר המקומות - אלא עצם האפשרות לבחור. במשך שנים, היא מספרת, צעירים וצעירות חרדים לא בחרו מקצוע מתוך נטיית הלב, אלא לפי השאלה הפשוטה: "מה בכלל קיים בהפרדה?" כך, לדבריה, חלומות מקצועיים רבים נגנזו מראש.
גם סיפורה האישי ממחיש את התחושה הזאת. היא מספרת שרצתה ללמוד תרפיה במוזיקה, אך המסלול לא הוצע בהפרדה, ובהמשך גילתה שגם השתייכותה לחסידות חב"ד מנעה ממנה להיכנס למסלול שכן נפתח. "יש כאן עוול מתמשך כלפי אוכלוסייה גדולה, והגיע הזמן לתקן אותו", היא אומרת.
אבל הראייה שלה רחבה הרבה יותר מהחברה החרדית. מבחינת בלוי חנוכה, הרחבת המסלולים תאפשר למדינת ישראל ליהנות מאנשי מקצוע נוספים בתחומים שבהם קיים מחסור - מפסיכולוגים ומרפאים בעיסוק ועד אנשי טיפול ורפואה שיכירו מקרוב את אורח החיים של הקהילה החרדית. "מה עם הפריון? מה עם הכלכלה? מה עם מדינת ישראל?", היא שואלת.
במהלך השיחה היא דוחה פעם אחר פעם את הטענות כאילו החוק מבקש לכפות הפרדה על כלל האקדמיה. לדבריה, נוסח החוק ברור לחלוטין: ההפרדה נוגעת לכיתות הלימוד בלבד, היא איננה חלה על קפיטריות, ספריות או מרחבים ציבוריים אחרים, והיא איננה מחייבת אף מוסד לפתוח מסלול כזה. "זה חוק של אפשרות, לא של כפייה", היא מדגישה.
אחד הרגעים הבולטים בריאיון מגיע כאשר בלוי חנוכה הופכת את טענת הפמיניזם על פניה. לדבריה, דווקא נשים המבקשות ללמוד בדרך התואמת את אמונתן מוצאות את עצמן מול התנגדות חריפה מצד מי שמציגים עצמם כמקדמי זכויות נשים. "כשנשים אומרות: זו הדרך שאנחנו בוחרות בה - פתאום אומרים להן שהן לא יודעות מה טוב בשבילן", היא אומרת.
לדבריה, הבחירה במסלול נפרד אינה נובעת מחולשה אלא מעוצמה. היא מבקשת לאפשר לנשים חרדיות להתפתח מקצועית, להגיע לעמדות השפעה ולהמשיך לשמור על זהותן הדתית ללא ויתורים. מבחינתה, אין כל סתירה בין קריירה לבין שמירה על ערכי המשפחה והקהילה.
בהמשך השיחה מציגה בלוי חנוכה גם דוגמאות מהשטח שלדבריה מוכיחות שהמודל כבר עובד. היא מזכירה מסלול נפרד ללימודי מדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, הפועל כבר מספר שנים ללא סערות ציבוריות, וכן מוסדות בארץ ובעולם המבוססים על לימודים לנשים בלבד ומציגים הישגים אקדמיים גבוהים.
לצד הפעילות לקידום החוק, היא מספרת על עבודת השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת, העוסקת גם בהפרעות אכילה, שימור פריון, תעסוקת נשים, נוער בסיכון ונושאים חברתיים נוספים. לדבריה, כל הפעילות נעשית בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות.
לקראת סיום מבקשת בלוי חנוכה לשרטט את חזונה לעתיד. היא אינה מדברת רק על עוד תארים או עוד מרצים, אלא על דור של נשים חרדיות שיוכלו להיות פסיכולוגיות, חוקרות, מנהלות ואנשי מקצוע - מבלי להרגיש שהן נדרשות לבחור בין אמונתן לבין עתידן.
"אנחנו לא מתביישות בדרך שלנו", היא מסכמת. "אנחנו כאן כדי לפתוח שערים, לא כדי לשבור אותם. אנחנו בוחרות בתורה ובדרכיה, ורוצות שגם מי שמבקשת להתפתח מקצועית תוכל לעשות זאת בדרך שמתאימה לה".