ישראל אשד, ממייסדי מושב אליעד ומיוזמי הכשרת שביל הגולן, מספר כיצד נולד המיזם הייחודי כנגד כל הסיכויים.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"שביל הגולן, שהיה למעשה חלק מתוכנית פיתוח שכתבתי כשנכנסתי לתפקיד, לא היה בעדיפות ראשונה", משחזר אשד. "אבל אז פתאום גיליתי שיש שביל ישראל - ולמרבה הצער והמבוכה - הוא לא עובר בגולן. הייתה התעקשות שלא להעביר את שביל ישראל מעבר לקו הירוק".
לדבריו "ההתעקשות הזו הובילה לכך ששביל הגולן הועלה לרמת עדיפות אחרת לגמרי - והתחלנו לסמן אותו. את התוואי, פחות או יותר, סימנתי בהתאם למגבלות וזה היה לא פשוט. הגולן הוא ברובו - או שטחי אש או שמורות טבע סגורות - והאילוצים הביאו אותנו לתוואי מאוד אטרקטיבי, שלא חשבנו עליו בהתחלה".
אשד מציין, כי הרעיון המקורי היה שהשביל יתחיל בפסגת החרמון ויסתיים בחמת גדר. "האילוצים קיצצו לנו את הקצוות. מראש הנחתי שהבעיה הכי גדולה שלנו תהיה הצבא, בגלל שדות מוקשים, שטחי אימונים ושטחי אש. עשיתי רשימה של כל המקומות האלה, קבעתי פגישה עם מפקד האוגדה דאז, תת-אלוף אלי רייטר. באתי בדחילו ורחימו ואלי מסתכל עליי ואומר: 'נו, טוב, מה הבעיות שלך?'. אני מפרט אותן, והוא פתר את כל הבעיות ובסוף הישיבה אף שאל אם אנחנו צריכים עוד עזרה מהצבא".
"כך נולד השביל. חנכנו אותו ביוני 1997, ולא הרבה זמן אחר כך סיימתי לכתוב את הספר של השביל, עם כל מה שצריך כדי לדעת ולהתמצא בו - ספר שאני מאוד אוהב וגאה בו", הוא מסכם.
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"