מספר חודשים לאחר הגירוש מגוש קטיף, הוא התחיל לבקר במרפאה. במשך שנים הוא היה חקלאי פעיל, עבד שעות ארוכות בחממות, ונהג לעסוק הרבה בספורט.
לאחר הגירוש הוא הגיע למרפאה בתחילה עם נדודי שינה, אחר כך עם כאבי גב וצוואר, בהמשך עם עלייה בלחץ הדם וגם הופעת סוכרת. 'אני כבר לא אותו אדם,' אמר בשקט לרופא שקבל אותו. הסיפור הזה חזר על עצמו אצל לא מעט מגורשים.
ואכן, אירוע טראומטי ממושך מסוגל להאיץ תהליכים ביולוגיים שהיו עד אז סמויים או מאוזנים. בשנים האחרונות התפתחה ברפואה דיסציפלינה שלמה העוסקת בהשפעת אירועי חיים קשים על הבריאות הגופנית. היום אין ספק שסטרס כרוני הוא גורם סיכון רפואי משמעותי, בדומה לעישון, השמנה או חוסר פעילות גופנית. כאשר המוח מזהה איום מתמשך, מופעל ציר הורמונלי המכונה 'HPA.
כאשר בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה מפרישות קורטיזול ואדרנלין בכמויות גבוהות. בטווח הקצר זאת תגובה מצילת חיים, אולם כאשר היא נמשכת חודשים ואף שנים היא הופכת למזיקה.
אצל רבים ממגורשי גוש קטיף לא היה מדובר באירוע חד פעמי. הגירוש היה רק תחילתה של תקופה ארוכה של אי ודאות. משפחות שעברו ממלון לקרווילה, ומשם לבית זמני נוסף, התמודדו עם אובדן מקור פרנסה, עם חוסר יציבות חינוכית לילדים ועם שינוי חד באורח החיים. מבחינה רפואית, מצב כזה גורם להפעלה מתמדת של מערכת הסטרס, ללא אפשרות אמתית לחזרה לשיווי משקל. גם השינה, שהיא אחת מאבני היסוד של הבריאות, נפגעה אצל רבים מהמגורשים. מחסור כרוני בשינה מעלה את הסיכון לסוכרת, להשמנה, לירידה בזיכרון, לפגיעה במערכת החיסון ואף לעלייה בשכיחות דיכאון וחרדה.
לכן אנשים שנחשפו לטראומה ממושכת מצויים בסיכון מוגבר להתקפי לב ולשבץ מוחי, במיוחד אם היו להם גורמי סיכון נוספים.
אחת המערכות הראשונות שנפגעות היא מערכת הלב וכלי הדם. הפרשת אדרנלין ממושכת גורמת לעלייה בלחץ הדם, להאצת הדופק ולהגברת הנטייה להפרעות קצב. במקביל נפגעת הגמישות של כלי הדם, ומתחילים להופיע תהליכים דלקתיים בדופן העורקים..
גם מערכת החיסון משתנה. בתחילת הסטרס היא דווקא פועלת ביתר, אך בהמשך היא נחלשת. התוצאה עלולה להיות שכיחות גבוהה יותר של זיהומים, החלמה איטית יותר מפציעות והחמרה של מחלות אוטואימוניות ודלקתיות. מחקרים אף מצביעים על כך שסטרס כרוני מעלה את רמתם של חלבוני דלקת בדם, ובראשם CRP ואינטרלוקין-6, הקשורים לשורה ארוכה של מחלות כרוניות.
אצל נשים מתח מתמשך עלול לשבש את פעילות ההיפותלמוס, האחראי על ויסות מערכת הרבייה, וגורמת לשינויים הורמונליים. התוצאה יכולה להיות חוסר סדירות, החמרת תסמונת קדם-וסתית ולעיתים גם ירידה בפריון. כרופאה שליוותה את קהילת נצרים במשך כחמש עשרה שנה, ראיתי עלייה באחוז ההפלות בקרב הנשים היקרות האלו!
למרות כל מה שנכתב לעיל, חשוב לזכור שהחלק הארי של המשפחות ,הצליח לבנות מחדש קהילות מלוכדות, להקים יישובים חדשים ולהחזיר לחיים תחושת שליטה ומשמעות ובכך גם לשמור על הבריאות, שהרי חוסן קהילתי, תעסוקה יציבה, קשרים משפחתיים ותמיכה חברתית מפחיתים את הפרשת הורמוני הסטרס ומסייעים לשיקום מערכות הגוף.
ועם כל זה, עשרים ואחת שנים לאחר הגירוש הארור מגוש קטיף וצפון השומרון, אפשר לומר בזהירות כי ההשלכות של אובדן בית, קהילה ושגרת חיים לא מסתיימים ברגע שהמשאית האחרונה עוזבת. הגוף עלול לשאת את הזיכרון שנים רבות לאחר מכן. אנשי הגוש היו ועודם אנשי אמונה גדולים, שנשאו ונושאים על כתפיהם את תוצאותיו של העוול ובאצילות נפשם נמנעים כמעט מלומר 'אמרנו לכם', אבל הקול הזה מהדהד ומהדהד מסוף העולם ועד סופו.