באיחור אופנתי, גם אם אנו מצויים עדיין טרם קביעת הרשימה הסופית כולל השיריונים, אפשר לומר כבר עכשיו שרשימת הציונות הדתית המסתמנת לכנסת הבאה היא באמת מהטובות שהיו פה, ובעיקר, מהרשימות היותר נאמנות לשולחיהן.
אם מסתכלים במבט אובייקטיבי, סמוטריץ' מגיע לבוחרים שלו עם שני אלמנטים חשובים במיוחד: הראשון, שורה של הישגים סופר דרמטיים, שנרשמו בכוח פרלמנטרי מצומצם יחסית ובשנים לא פשוטות מבחינה פוליטית. מספיק להסתכל על שאר השותפות הקואליציוניות כמו הליכוד על מגוון היוזמות שעלו משורותיו והמפלגות החרדיות שנותרו בלי הישג מהותי בנושא הרגיש במיוחד עבורן של חוק הגיוס, כדי להבין עד כמה שר האוצר שיחק אותה.
לא מדובר רק על הצמיחה הכלכלית של ישראל, שאמנם נזקפת גם לזכותו, אבל נובעת לפחות בחלקה מהתנאים הסביבתיים המדיניים ומסילוק האיומים החיצוניים. גם לא מדובר רק על העובדה שמפלגתו עמדה על עמדותיה והצליחה 'לחשק' את הממשלה מימין, מבלי לסכן את קיומה של הקואליציה או לערער אותה. מדובר כמובן בראש ובראשונה על השינוי הכמעט בלתי נתפס ביהודה ושומרון. נדמה שאפשר לומר בזהירות שלמעט החלת הריבונות עצמה, צעד שכמובן אינו נתון בידיו של סמוטריץ', נעשה הכול כדי להגיע לשם, בסיועו ובעזרתו המרובה של מנכ"ל מועצת יש"ע הנכנס, עומר רחמים, איש אמונו של סמוטריץ'.
האלמנט השני הוא הרשימה, בניגוד לליכוד - שם נתניהו נאבק בשלל טריקים ושטיקים כדי לצמצם את נזקי הפריימריז, הן בפן של עסקנים לא מוכרים שמצליחים להשתחל דרך משבצות משורינות ואז מביאים אג'נדות סוציאליסטיות ואחרות, והן בפן של חברי כנסת שמגלים עצמאות מוחלטת ובסופו של דבר פוגעים במפלגה ובקואליציה כולה, כאן סמוטריץ' קיבל רשימה לתפארת.
שני אלו שהתקשו ללכת בדרכה של המפלגה ולקבל את המרות הסיעתית, כולל בליעת צפרדעים כשצריך לעשות זאת במסגרת סיכומים קואליציוניים, הלכו הביתה בהתנדבות. והנה, דווקא הסיעה 'השמרנית' היא זו ששמה אישה במקום הראשון בפריימריז, בלי צורך בריצ'רצ'ים מתוחכמים וביטוחי צד כמקובל במפלגות 'דמוקרטיות' בשמאל.
צריך לומר ביושר: יש מעט מאוד אנשים בישראל עם שיעור קומה כמו זה של אורית סטרוק, שמגיע במארז אחד עם פשטות, צניעות וענווה כפי שהיא מציגה. מחד, היותה אחת מהיחידים שהתריעו עוד קודם השביעי לעשירי על סכנות הקונספציה, מאידך, היותה אם וחמות לאחד עשר לוחמים, מלח הארץ. מחד, שרה יעילה שלא מחפשת כותרות. מאידך, דמות למופת של שיתוף פעולה ועבודה נכונה בכנסת ובממשלה.
על ח"כ שמחה רוטמן כמעט מיותר לכתוב, המנוע של ועדת חוקה ושל הרפורמה המשפטית. האיש שהזיז את הגבינה ליושבי מגדל השן הבג"צי, ומי שיש לקוות שימשיך במשימה החשובה הזו גם בממשלה הבאה, אולי כשר משפטים.
אפשר להמשיך ולפרט, אבל הנקודה מובנת, הציונות הדתית מגיעה לבחירות האלו מעמדת יתרון מובהקת של מפלגה אידיאולוגית, אך לא כזו שנכנסת עם הראש בקיר, מפלגה שנאמנת לבוחריה ולהבטחותיה, שמקיימת את משימותיה ומביאה איתה בשורה של ממש, לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.