פיטורי אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט הינם מבחן לדמוקרטיה, לא מבחן לנאמנות.
מיד לאחר הודעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ על סיום תפקידו של אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט ומינוי מחליף תחתיו, הוצפה התקשורת בגל של גינויים, ביקורת והודעות תמיכה באלוף היוצא. אולם לא פחות מהוויכוח על עצם ההחלטה, בלטו במיוחד הפרסומים שלפיהם המהלך לא תואם עם הרמטכ"ל, ואף המסרים שיצאו מטעם צה"ל בנושא שאין בכוונת הרמטכ"ל לפטרו.
במדינה דמוקרטית הדרג הצבאי אינו רשאי להביע עמדה נגד עצם סמכותו של הדרג המדיני לקבל החלטות הנוגעות למינויי בכירים בצבא. זהו כלל ברזל שקעקועו שומט את כל היסודות תחת המשטר הדמוקרטי.
רק בהפטרת השבוע האחרון הנביא ישעיהו מזהיר "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" דווקא אלו שסבורים כי הם מגינים על "המערכת", הם אלו שמביאים לערעור יסודותיה. בדמוקרטיה, האחריות על עיצוב מדיניות הביטחון ועל קביעת זהותם של מפקדי הצבא הבכירים אינה נתונה לצבא עצמו, אלא לנבחרי הציבור.
אפשר להתווכח אם ההחלטה להחליף את אלוף פיקוד המרכז נכונה או שגויה. אפשר גם לחלוק על שיקול דעתו של שר הביטחון. אולם עצם הסמכות לקבל החלטה כזו אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. זהו אחד מעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי: הצבא כפוף לדרג המדיני, ולא להפך.
כל מי שעקב בשבועות האחרונים אחר התנהלותו של אלוף פיקוד המרכז אל מול הנחיותיו הפומביות של שר הביטחון, התקשה להתעלם מן מחילוקי דעות עמוקים ואף חוסר אמון בין השניים. כאשר נוצר מצב שבו שר הביטחון סבור כי אחד ממפקדיו הבכירים אינו מיישם את מדיניותו או אינו פועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני, הרי שמדובר במשבר אמון מהותי.
במצב כזה, החלפת המפקד אינה עניין של השקפה פוליטית ואף לא של העדפה אישית, אלא צעד ניהולי מתבקש שנועד להבטיח את יכולתה של המערכת הצבאית לפעול בהתאם למדיניות שנקבעה על ידי הדרג האזרחי המוסמך. מערכת צבאית אינה יכולה להתנהל כאשר קיים פער מתמשך בין מדיניותו של הדרג הנבחר לבין אופן יישומה בפועל על ידי מפקד בכיר.
מי שמציג את עצם הפיטורים כפגיעה בסדרי המשטר, הופך את היוצרות לחלוטין. בארצות הברית, למשל, עם כניסתו של שר המלחמה פיט הגסת' לתפקיד, הודחו בתוך זמן קצר שורה של קצינים בכירים במסגרת עיצוב מחדש של הנהגת הצבא בהתאם למדיניות שנקבעה על ידי הדרג הנבחר. אפשר להסכים או להתנגד למהלכים הללו, אך איש אינו מטיל ספק בכך שהסמכות לבצע אותם נתונה לדרג המדיני.
שר ביטחון נבחר כדי להוציא לפועל את המדיניות שבשמה קיבלה הממשלה את אמון הציבור. כחלק מאחריות זו, הוא רשאי ואף מחויב לעצב את הנהגת מערכת הביטחון כך שתוכל ליישם את אותה מדיניות. אין פירוש הדבר שהצבא צריך להפוך לגוף פוליטי, להפך, עליו להישאר מקצועי, ממלכתי וכפוף להחלטות הדרג המדיני שנבחר בבחירות חופשיות.
דווקא משום חשיבותו של צה"ל, יש להקפיד שלא לטשטש את הגבול שבין סמכות מקצועית לבין סמכות שלטונית. ברגע שבו מתחיל להיווצר הרושם כי הצבא רשאי לערער על עצם סמכותו של שר הביטחון לעצב את שדרת הפיקוד הבכירה, נפגע אחד העקרונות החשובים ביותר של כל דמוקרטיה: כפיפות הדרג הצבאי לדרג האזרחי.
הוויכוח הציבורי על זהותם של מפקדים הוא לגיטימי ואף רצוי. אולם הוויכוח על עצם סמכותו של שר הביטחון לקבל החלטות כאלה הוא כבר ויכוח על יסודות המשטר הדמוקרטי עצמו.