פריימריז בליכוד. ארכיון
פריימריז בליכוד. ארכיוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בעוד פחות משבועיים יתייצבו עשרות אלפי מתפקדי הליכוד בקלפיות כדי לבחור את רשימת המפלגה לכנסת הבאה, יש מי שמבקשים לשנות את הדרך שבה מתקבלות ההחלטות.

לא עוד דילים מאחורי הקלעים, לא קמפיינים נוצצים ולא סרטונים מחויכים ברשתות החברתיות - אלא בחינה פשוטה של השאלה: מה באמת עשה כל חבר כנסת במהלך הקדנציה.

מאחורי היוזמה עומד "דו"ח מטות ערים 2026", מסמך בן 160 עמודים המרכז מאות הישגים מתועדים של חברי הכנסת והשרים מהליכוד. בריאיון לערוץ 7 מסבירה דוברת מטות ערים, סוזי דים, כי מטרת הדו"ח אינה להמליץ למתפקדים עבור מי להצביע, אלא להעניק להם כלי שיאפשר להסתמך על עובדות ולא על רושם.

"השאלה הראשונה היא בכלל למה בונים דו"ח כזה", אומרת דים. "התשובה היא שהימין חייב לשפר את התפקוד שלו בתקופת הבחירות. אם נמשיך לבחור באותה צורה, המדינה תמשיך לקרטע. לכן החלטנו להכין דו"ח הישגים מסודר".

לדו"ח המלא של מטות ערים

לדבריה, העבודה על הדו"ח אינה מתחילה ערב הפריימריז, אלא כבר מיומה הראשון של הקדנציה. "כולם נהיים מקסימים בתקופת הבחירות", היא מחייכת. "אנחנו מתחילים לתעד מהיום הראשון - אילו חוקים קודמו, מי הוביל אותם, מי השתתף בדיונים, מי קידם יוזמות ומי באמת פעל. רק כך אפשר לדעת מי עשה יותר ומי עשה פחות".

דים מדגישה כי הדו"ח אינו נשען על תחושות בטן או הערכות סובייקטיביות, אלא על השוואה בין חברי הכנסת עצמם. "אנחנו לא באים לומר שמישהו טוב או לא טוב. אנחנו פשוט משווים את ההישגים של חברי הכנסת והשרים זה לזה. אם יש פערים גדולים בעשייה, הציבור זכאי לדעת אותם".

לדבריה, אחד הכשלים המרכזיים של המערכת הפוליטית הוא שהציבור אינו מצביע לפי הישגים, אלא לפי שיקולים אחרים. "בפריימריז אנשים מצביעים בדרך כלל בשלוש שיטות: לפי דילים, לפי תעמולה, ורק מיעוט קטן מצביע לפי הישגים. כל עוד זה המצב, קשה לצפות שהתפקוד של הכנסת ישתפר".

לדבריה, אין פסול בכך שחבר כנסת משתף את הציבור גם ברגעים אישיים, אך זו אינה יכולה להיות אמת המידה לבחירת נבחרי ציבור. "אם שר מפרסם תמונה שבה הוא מבשל דגים לשבת, או חבר כנסת מעלה תמונה מהדלקת נרות עם אבא שלו - זה נחמד מאוד. אבל אנחנו לא בוחרים חברי כנסת בגלל זה. אם הציבור מתרשם יותר מתמונות כאלה מאשר מהעשייה הפרלמנטרית, הבעיה היא שלנו, הבוחרים".

הגדרת "הישג" בדו"ח רחבה יחסית, אך אינה כוללת כל פעולה סמלית. לדבריה, הצעת חוק שלא קודמה מעבר להגשתה אינה נחשבת להישג. לעומת זאת, פעילות עקבית שמובילה שינוי, מקדמת יוזמה, מייצרת דיון ציבורי או מביאה לתוצאה ממשית - כן נכנסת לדו"ח.

אחד הנתונים שמשך את תשומת הלב הוא העובדה ששר המשפטים יריב לוין דורג ראשון בטבלת ההישגים. דים מבהירה כי גם כאן אין מדובר בבחירה ערכית של עורכי הדו"ח. "אנחנו לא בחרנו בו. המעשים שלו בחרו בו. הטבלה היא תוצאה של היקף ההישגים שתועדו לאורך הקדנציה".

עם זאת, היא סבורה שהמיקום המדויק פחות חשוב מרשימת עשרת המצטיינים. "בפריימריז לא מצביעים רק לאדם אחד. המתפקדים בוחרים רשימה שלמה, ולכן הטופ 10 הוא הכלי החשוב ביותר. אלו חברי הכנסת שהישגיהם הציבו אותם בצמרת".

לדבריה, ייחודו של "דו"ח מטות ערים" הוא בכך שהוא כמעט היחיד שמנסה למדוד עשייה פרלמנטרית בפועל. "יש הרבה דוחות שעוסקים בהוצאות, בתקציבים או בעניינים אחרים, אבל כמעט אין גוף שמרכז בצורה שיטתית את העשייה של חברי הכנסת לאורך ארבע שנות כהונה".

בסיום הריאיון הביעה דים תקווה שהיוזמה תהפוך לחלק בלתי נפרד מתרבות הבחירות בישראל. "אנחנו מקווים שדו"ח מטות ערים ייכנס לאופנה", היא אומרת. "שהציבור ילמד לבחור לפי הישגים ולא לפי העיניים היפות של מישהו".