בעוד מדינת ישראל מתקרבת למערכת בחירות גורלית, נראה כי זירת המאבק האמיתית אינה נמצאת רק בקלפיות, אלא במסדרונותיה של מערכת המשפט.
הטענות העולות מן השטח מצביעות על מערכת שאינה נחה לרגע, כזו הפועלת לכאורה בשירות אג'נדה פוליטית שמאלנית ברורה, תוך שהיא הופכת לזרוע הביצועית של השמאל במטרה להפיל את שלטון הימין ולהבטיח את עליית השמאל לשלטון בחבירה למפלגות הערביות המזוהות עם האחים המוסלמים.
הם כבר עשו הכול כדי להבטיח את כוחם. השופט אהרון ברק הכשיר להם את הדרך בפסיקות והלכות שיבטיחו את שלטונם, גם כאשר הם לא מקבלים את אמון הציבור בבחירות. אפשר לנהל את המדינה גם כאשר הימין בשלטון. הדיפ סטייט הוא השיטה. הרחבת סמכותה של היועצת המשפטית לממשלה והיועצים המשפטיים להכתבת המדיניות בכל אחד ממשרדי הממשלה כמהלך מכריע המאפשר לפקידות המקצועית לכבול את ידי הנבחרים ולנהל את המדינה בפועל.
מה לא היה שם במהלך הקדנציה של הימין שהשלימה את ימיה? הם המליכו את יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון , על אף האופן הלא תקין בו כונסה הוועדה למינויו בניגוד לאישורו של שר המשפטים יריב לוין. למרות שאין את חתימת השר וראש הממשלה על המינוי, חבריו של עמית בבית המשפט העליון הכירו בכך פורמלית בפסיקתם וביקשו לכפות על השר לעבוד מולו כנשיא בית המשפט העליון. מהלך שנתפס כניסיון לכפות על הדרג המדיני עבודה מול דמות לעומתית.
הם ביטלו חוקים ובכללם גם חוקי יסוד. חוקים אחרים שהותירו על כנם, הגבילו עד לקדנציה הבאה, על מנת שממשלת הימין והעומד בראשה לא ייהנו מיישומם הלכה למעשה בקדנציה שלהם. זאת לאחר שהיועצים בכנסת ובממשלה סיננו הרבה מהחוקים בטענה ש'זה לא שפיט'. הם לא עשו זאת לממשלה הקודמת שייצגה אותם נאמנה. כך למשל הם ביטלו את תיקון עילת הסבירות לחוק-יסוד: השפיטה, דחה את תחולת תיקון הנבצרות לחוק-יסוד: הממשלה לכנסת הבאה, ופירשו את חוק טבריה כך שלא יחול על הבחירות המיידיות. בנוסף, בג"ץ התערב בסוגיות משילות ומדיניות כגון חוק הגיוס, מינויים בכירים והליכי הדחת היועצת המשפטית לממשלה.
הם ביטלו או התערבו גם בהחלטות הממשלה השונות, משל היו הם חברי הממשלה. כך, למשל, בג"ץ ביטל החלטות ממשלה בעניין הדחת היועצת המשפטית לממשלה, חייב את הממשלה לשוב ולדון בנושאים כמו ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר ותשתיות לאומיות, והתערב גם במהלכי חקיקה ומשילות מרכזיים כגון עילת הסבירות, הנבצרות וחוק טבריה.
כך, הממשלה הגדולה ביותר, בה לא נדרש חיבור בין מפלגות מהימין והשמאל, לא הצליחה למשול, בשל השליטה שבית המשפט העליון לקח לעצמו. אז מה אם יש לכם רוב של ששים ושמונה חברים בכנסת? אנחנו המושלים הלכה למעשה. בג"ץ יצר משמעות חדשה להפרדת הרשויות. הרשות השופטת תהיה נפרדת מהרשויות המחוקקת והמבצעת . מצב שבו הרשות השופטת אינה שווה לרשויות האחרות, אלא ניצבת מעליהן מבחינה סמכותית
הבחירות זמנו לבג"ץ את ההתערבות גם בהכרעת הבוחר בבחירות , בעזרת ההטיה הפוליטית המקבלת משנה תוקף ככל שמתקרב יום הבוחר.
זה התחיל במינוי השופט נועם סולברג ליושב ראש וועדת הבחירות המרכזית. מבחינת מערכת המשפט יהיה עלה התאנה לכסות על המהלכים שיובילו למהפך שלטוני. אך בימין לא ראו בו כדמות ממתנת. אף שסולברג נתפס כשופט שמרן, דתי ותושב ההתיישבות, פסיקותיו אינן תואמות את ציפיות הימין. זכורה כתיבתו את חוות הדעת המרכזית בפסילת חוק מס ריבוי דירות בשל פגם בהליך החקיקה ובצו הביניים שנתן המונע את כניסת החלטת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה לתוקף.
בפסיקותיו הכלליות הדגיש כי גם הממשלה כפופה לכללי סמכות, הליך תקין, תום לב, שיקולים ענייניים והגינות מנהלית. לכן, מבחינת מבקריו בימין, עצם היותו דתי ותושב ההתיישבות אינה מבטיחה כי יכריע בהתאם לעמדות המחנה הלאומי, כפי שהתברר בהחלטותיו בעניין הבחירות, לרבות בשורת המינויים שהוביל.
הכשרת מינוי עורך הדין דין ליבנה כסגנו וממלא מקומו, עורר את חשדם של בוחרי הימין לתמימות המהלך. השר עמיחי שיקלי וחבר הכנסת אביחי בוארון ראו בכך מינוי פוליטי הבעייתי מבחינת אמון הציבור בתוצאות הבחירות.
גם ניסינו להשאיר את עורכת הדין אורלי עדס בתפקידה כיושבת ראש הוועדה, למרות הביקורת על המשך כהונתה והמלצת מבקר המדינה לקצוב את הכהונה הייתה תמוהה. אילוצה להודיע על פרישה, הכשירה את הדרך למינויו של דין לבנה.
ואם לא די בכך, אושר על ידו מינויה של עורכת הדין יפעת סימינובסקי כיועצת המשפטית של ועדת הבחירות, למרות היעדר ניסיון שלה בדיני בחירות ודחיית מועמדים מתאימים יותר. סולברג דחה את הטענות וציין שניסיונה בתחום הסייבר רלוונטי לבחירות עתידיות ופעל למינויו של ויסמן לתפקיד חדש של ראש מערך הסברה דיגיטלית עורר ביקורת .
הימין רואה בדחיקת אנשיו ובמינויים המובהקים של נציגי השמאל כאיבוד אחיזה בניהול הבחירות ובהבטחת ניהולם התקין והכשר, כפי שההנחיות החדשות של וועדת הבחירות בהוראת השופט סולברג הוכיחו זאת.
שלושה חודשים בלבד לפני הבחירות ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קיבל שורה של החלטות ששינו את אופן ניהול מערכת הבחירות: הוא אסר על דיווח בזמן אמת מהקלפיות למטות המפלגות על זהות הבוחרים שהצביעו, קבע חובת סימון לתעמולת AI, הורה להסיר סרטוני תעמולה של שרים שצולמו בלשכותיהם, פסל סרטון של ראש הממשלה שצולם בבית בן־גוריון בקריה, ואף הורה להסיר סרטון AI של סמוטריץ' בטענה שהוא יוצר מצג פוליטי מטעה. מבקריו טענו כי מדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי מערכת הבחירות.
מנגד, ועדת הבחירות נמנעה מלעצור מראש יוזמות להבאת מצביעים מחו"ל באמצעות אירוח וסיוע לוגיסטי, אף שהליכוד טען כי מדובר בטובות הנאה העלולות להיחשב שוחד בחירות. במקום להוציא הנחיה אוסרת, הוועדה הפנתה את הטענות למסלול של תלונה פלילית או עתירה פרטנית - מה שנתפס בימין כהכשרה דה־פקטו של המהלך.
כך גם בהליך גיוס מזכירי הקלפיות התעורר חשש בימין, משום שמדובר בבעלי תפקידים רגישים המצויים בלב ניהול ההצבעה והספירה. אף שהנהלים הרשמיים מחייבים הצהרה על היעדר פעילות מפלגתית, מבקרי הוועדה טוענים כי ללא שקיפות מלאה בהליכי המיון והשיבוץ, קיים חשש שמערך הקלפיות יאויש בידי גורמים בעלי נטייה פוליטית שמאלנית מובהקת, כפי שניתן לראות ברשתות החברתיות בהן השמאל קורה להירשמותם לתפקיד מזכירי קלפיות.
האם פריצת המעוז האחרון של הדמוקרטיה על ידי מערכת המשפט תהיה הצעד שיוביל לשבר בלתי ניתן לאיחוי בחברה הישראלית? או שמא פריצת המצור המשפטי שכפה על ההמשלה על ידי נבחרי הימין, יבטיח את טוהר הבחירות ואת היכולת של העם לבחור את נציגיו ללא התערבות משפטית? הספקות בעניין מתיישבות עם טענת נבחרי השמאל כי הימין לא יקבל את תוצאות הבחירות. בבחינת 'הרצחת וגם ירשת'. גם גנבת הבחירות בחסות בג"ץ וגם האשמת הימין באי קבלת תוצאותיהם.