המצווה הראשונה שנצטווה עם ישראל כעם, המצווה שבה היה ראוי להתחיל את התורה לפי דבריו המפורסמים של רבי יצחק ברש"י הראשון על התורה, היא "החודש הזה לכם ראש חודשים" - ציווי אלוקי שעם ישראל צריך לשמור על מסגרת הלכתית מחייבת של התאריך הלאומי והדתי שלו, וזה לא פשוט כלל.
הקב"ה ברא את העולם כך שהשמש והירח ורוב הכוכבים נעים במסלולים שונים זה מזה ובמחזור זמנים מיוחד לכל אחד, כך שאם רוצים לחיות לפי מערכת השמש, שפסח יחול בחודש האביב וסוכות בזמן האסיף, ולשמור במקביל על חודשי הלבנה, הכפופים למחזוריה ולזמניה - חייבים לקבל במסורת, או ליצור בעצמנו, מערכת שלמה של כללים, חוקים וחשבונות מסובכים, כולל עיבורי חודש ושנה ועוד.
על נושא זה נשתברו קולמוסים מתקופת חז"ל ועד ימינו, ולהפתעת כל מי שנחשף לנושא, קיימות עדיין הרבה שאלות לא פתורות, הרבה מחלוקות לא מוכרעות והרבה דיונים סוערים שנפתחים וקשה לסגור אותם.
למרות שמדובר בנושא ייחודי וצדדי יחסית בעולם התורה והמדע - קיימים מאות תלמידי חכמים וחוקרים שעוסקים בנושא המרתק הזה, ומאמרים וספרים רבים מתחברים בניסיונות פתרון לבעיות שנותרו פתוחות. מהרה ייבנה המקדש ותתכנס הסנהדרין, שאחד מתפקידיה יהיה להחזיר את עטרת קידוש החודש ועיבור השנה למסגרת בית הדין, ואחת השאלות הבוערות היום היא מה יהיה היחס בין הכללים והחשבונות שעליהם מבוסס התאריך העברי כבר קרוב לאלפיים שנה, ובין הפעילות העתידה של בית הדין הגדול בנושא.
אחד המומחים הגדולים היום בעולם לתחום הזה הוא הרב ד"ר שי ואלטר, בוגר ישיבת "כרם ביבנה" ומרצה במוסדות תורניים ואקדמיים שונים. תחת חסותו נמצא "מכון סוד העיבור", שבין השאר מארגן כנס שנתי רב־משתתפים בנושא. הכנס ה־26 לענייני קידוש החודש והאסטרונומיה היהודית ייערך השנה במתכונת מיוחדת ויוקדש לזכרו של ראש ישיבת "כיסא רחמים", הגאון הרב מאיר נסים מאזוז זצ"ל.
הכנס היה אמור להתקיים לפני פסח השנה בישיבת "כיסא רחמים" בבני ברק, אך נדחה עקב המלחמה, והתאריך החדש שלו הוא יום שני, כ"ז באב תשפ"ו (10 באוגוסט), בבית הכנסת "אהבת התורה - איש מצליח", בית הכנסת של הרב מאזוז זצ"ל, שנמצא ברחוב הרב עוזיאל 43 בבני ברק, סמוך לישיבת "כיסא רחמים".
הכנס לענייני אסטרונומיה יהודית וזמנים בהלכה הוא אירוע ותיק. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת תשנ"ד ומהווה מוקד מרכזי לעיסוק בסוגיות הלכתיות ואסטרונומיות הנוגעות ללוח השנה העברי, קידוש החודש, עיבור השנה, זמני היום והלילה ונושאים משיקים. לאורך השנים נערכו הכנסים בערים שונות, בהן פתח תקווה, רחובות, כרם ביבנה וירושלים, ולעיתים אף במתכונת מקוונת בתקופת הקורונה.
הכנס הקרוב יעמוד בסימן שנה לפטירתו של הרב מאזוז זצ"ל. הרב היה לא רק מנהיג ציבור ופוסק הלכה, אלא גם מן הבודדים מגדולי דורנו שעסקו לעומק בחכמת העיבור ובסוגיות אסטרונומיות־הלכתיות. לפיכך הוחלט להקדיש את יום העיון לזכרו ולעילוי נשמתו. את הכנס יפתחו דברי ברכה וזיכרון מפי בני משפחתו ותלמידיו, ויישאו דברים שורה של רבנים וחוקרים, ובהם הרב אליהו מאדאר שליט"א, שידבר על המולד בהלכה; הרב מרדכי גנוט שליט"א, בעל לוח "דבר בעתו", שידון בברכת החמה ובנץ החמה במשנת הרב מאזוז; הרב זלמן קורן שליט"א, עורך "קו התאריך הישראלי"; והרב ד"ר יאיר הלוי שליט"א מהמכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר־אילן, שגם סייע לארגון הכנס, שיציג דיון הלכתי בסוגיית קידוש יום טוב שני של גלויות.
בהמשך יעסקו ההרצאות גם בשאלת כניסת שבת כאשר האופק מוסתר, בשעות הזמניות לשיטת הרמב"ם ותרומת הדשן, ובהתכתבויות הלכתיות־אסטרונומיות מתוך הספר "סלת נקייה" של הרב מאזוז. לצד ההרצאות יתקיים יריד ספרים ותוכנות בנושאי לוח השנה והאסטרונומיה היהודית.